תיקון 190

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (סעיף 9א לפקודת מס הכנסה), שפורסם במאי 2012, הוא הוראת חוק שמטרתה, בין היתר, לעודד אזרחים ובמיוחד את ציבור הפורשים, להפקיד לקופת  גמל כספים פנויים ששולם עליהם מס טרם ההפקדה.
רפורמת בכר משנת 2008 (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים) הפכה את קופות הגמל למוצר קצבתי, כלומר, כספים שהופקדו לאחר ינואר 2008 ניתנים למשיכה ככלל רק כקצבה חודשית. מהלך זה, שנועד להבטיח קצבה לכל אזרח, גרם לירידה בהפקדות של כספים פנויים לקופות הגמל, שכן משקיעים העדיפו אפיקי חיסכון נזילים יותר.
על רקע זה, תיקון 190 נועד להחזיר את האטרקטיביות להפקדת כספים נזילים בקופות גמל לקצבה, על ידי הסדרת מיסוי מופחת גם במשיכה חד פעמית לאחר גיל פרישה וזאת בכפוף להוכחת קיום קצבה חודשית מינימלית, בהתאם למטרת הרפורמה של 2008. תיקון 190 יצר את האפשרות לקבלת קצבת פטורה ממס לאחר גיל הפרישה (ממרכיב הקצבה מוכרת), אך יותר מזה הוא יצר מכשיר השקעה פיננסי שמאפשר לחוסכים מעל גיל 60 שכבר זכאים לקבל קצבה מזערית למשוך את ההפקדה כסכום הוני תוך תשלום מס רווח הון בשיעור של 15% על רווח הנומינלי.

אין תקרת הפקדה שנתית עבור כספים במעמד תשלומים פטורים לפי תיקון 190.
עם זאת, קיימת תקרת צבירה כוללת (המוגדרת בתקנות באמצעות נוסחה המבוססת על השכר הממוצע במשק ומקדם המרה), שקובעת את הסכום המקסימלי עליו ניתן לקבל את הטבת המס ללא צורך באישור של פקיד שומה (היוון קצבה מוכרת). מעל לתקרה זו, היוון הקצבה המוכרת עדיין אפשרי, אך הוא דורש אישור פרטני מטעם פקיד השומה.
בפועל, מדובר בתקרות גבוהות המגיעות למיליוני שקלים, ומאפשרות לרוב החוסכים להפקיד סכומים פנויים משמעותיים. לדוגמא: חוסך בן 60 יכול להפקיד במסגרת תיקון 190 סכום של 10,881,248 ₪.
אם חוסך מפקיד מעל התקרה, הוא עשוי להידרש לאישור פקיד שומה בעת המשיכה.

כל אדם בכל גיל ובכל סטטוס תעסוקתי – שכיר או עצמאי, יכול לפתוח קופת גמל לקצבה ולהפקיד בה כספים במעמד עצמאי (שעליהם שולם מס), ולצבור זכויות לפי תיקון 190.
הזכאות לניצול ההטבות המס המיוחדות של התיקון במועד המשיכה מותנית בשני תנאים מצטברים, כמפורט:

• גיל החוסך – 60 לפחות
• קבלת קצבה מזערית ממוצר פנסיוני – 5,306 ₪ לחודש נכון ל2026 (סכום המתעדכן מדי שנה בהתאם למדד). יש להציג 3 תלושי קצבה.

כן. תיקון 190 מעניק יתרון משמעותי להעברה בין דורית של חסכונות.
במקרה של פטירה הכספים בקופת גמל ישולמו למוטבים (ובהיעדר מוטבים ליורשים) כאשר כל מוטב יוכל לבחור מה לעשות בחלקו בכספים, למשוך לחשבון הבנק שלו או להעביר כספים לקופת גמל חדשה על שמו. מוטב/יורש יוכל למשוך את הכספים בכל גיל וללא צורך בהוכחת קבלת קצבה מזערית.
כללי המשיכה למוטבים/יורשים:
הרובד הראשון (קצבה מזכה) יהיה פטור לחלוטין (קרן ורווחים) עד שלושה חודשים ממועד הפטירה. הרווחים החדשים שיצטברו לאחר מכן יהיו חייבים במס רווח הון בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
הרובד השני (קצבה מוכרת) לפי גיל העמית במועד הפטירה:

• פטירה לפני גיל 75 – המוטבים זכאים למשוך את כל יתרת הכספים הצבורים בקופה בפטור מלא ממס רווחי הון (הרווחים והקרן פטורים).
• פטירה לאחר גיל 75 – המוטבים נכנסים לנעליו של המנוח ומשלמים את אותו מס שהיה משלם בעת פדיון כספים: 15% מס רווחי הון נומינלי על הרווחים, וזאת רק לעניין הסכום שהיה במועד הפטירה (ועד 3 חודשים מאותו מועד). לאחר 3 חודשים ממועד הפטירה יהיה מס רווחי הון של 25% ריאלי על הרווחים.

הטבות אלה הופכות את ההפקדה לתיקון 190 למכשיר תכנון עזבון יעיל, המאפשר העברה מהירה ויעילה של כספים למוטבים בהטבת מס משמעותית.

כל אדם בכל גיל רשאי להפקיד כספים לקופת גמל לחיסכון במעמד עצמאי. תנאי המשיכה יהיו כמפורט. אין תקרת הפקדה שנתית עבור כספים במעמד תשלומים פטורים לפי תיקון 190.
עם זאת, קיימת תקרת צבירה כוללת (המוגדרת בתקנות באמצעות נוסחה המבוססת על השכר הממוצע במשק ומקדם המרה) מדובר בתקרות גבוהות המגיעות למיליוני שקלים לחוסך ומאפשרות להפקיד סכומים פנויים משמעותיים.
בהפקדה לפי תיקון 190 הכספים מופקדים בשני רבדים:
רובד ראשון – קצבה מזכה – משקף את הטבת המס המירבית שעשוי עמית עצמאי לקבל עבור הפקדתו ועומד על 38,412 ₪ לשנת 2026. רובד זה בעת משיכה יהיה חייב במס שולי.(או בהתאם לאישור מפקיד שומה)
רובד שני – קצבה מוכרת – שאר הכספים המופקדים, ניתנים למשיכה כסכום חד פעמי במס רווחי הון נומינלי של 15%.

כל אדם בכל גיל רשאי להפקיד כספים לקופת גמל לחיסכון במעמד עצמאי ואלו ייסגרו למטרת קצבה. עם זאת, הטבות המס בהיוון הקצבה המוכרת שלפי תיקון 190 מותנות בכך שהעמית חצה את גיל 60. לפיכך תיקון 190 עשוי להתאים יותר לבני 60 ומעלה אשר כבר עומדים או עתידים לעמוד בקרוב בתנאי הקצבה המזערית. עבורם, זהו אפיק השקעה נזיל ואטרקטיבי.
כמו כן, תיקון 190 עשוי להיות רלוונטי גם לקבוצות אוכלוסייה שונות, לרבות עמיתים שמתקרבים לגיל 60 שבאפשרותם לסגור חלקם מהונם הפנוי למטרת קצבה, יודעים כי יצברו קצבה מזערית בעתיד, ויכולים להתחיל לתכנן את ניהול כספיהם הפנויים תוך דחיית מס.
עם זאת, תיקון 190 עשוי להתאים פחות לחוסכים צעירים, שבונים על חסכונות נזילים ועל חסכונות לטווחים קצרים-בינוניים.

ההטבות העיקריות תלויות באופן המשיכה:

• משיכה כקצבה חודשית – פטור מלא ממס רווחי הון על הרווחים שנצברו בקופה, וכן פטור מלא ממס הכנסה על הקצבה שתשולם (ממרכיב הקצבה המוכרת). לשם קבלת קצבה זו יש לנייד את הכספים למוצר קצבתי משלם (כגון קרן פנסיה או ביטוח מנהלים)
• משיכה הונית (חד פעמית) – היוון מרכיב הקצבה המוכרת. תשלום מס רווחי הון מופחת בשיעור של 15% נומינלי (במקום 25% ריאלי הנגבה באפיקי השקעה דומים). בסביבת אינפלציה נמוכה, הטבה זו הינה משמעותית ביותר. משיכה בתנאים אלה תוכל להתבצע בכפוף ל2 תנאים מצטברים: גיל העמית 60 ומעלה והוכחת קבלת קצבה מזערית (3 תלושים). הטבה זו ניתנת על רכיב "קצבה מוכרת" (כמפורט בכללי ההפקדה).

משיכה שאינה לפי הכללים האמורים היא משיכה שלא כדין. (כלומר חייבת ב 35% מס או שיעור המס הנקבע ע"י פקיד שומה, על הסכום המלא הנמשך – הקרן והרווחים).

יתרונות נוספים:

• דחיית אירוע המס על הרווחים עד למועד המשיכה.
• מעבר בין מסלולי השקעה בתוך הקופה אינו נחשב אירוע מס.
• אפשרות קבלת הלוואה על הכספים.