שוק ההון הישראלי והעולמי כוללים כיום מגוון מדדים ומכשירי השקעה שמאפשרים לבצע השקעה בחברות שפעילותן עונה להגדרה של "אחריות וקיימות חברתית". כאלו הן למשל קרנות הנאמנות שבשמן מופיע גם המונח ESG. מדובר בתחום צומח שקוסם למשקיעים רבים. עם זאת אין בו תמיד סטנדרטים שמוסכמים על הכל
בשלושת העשורים האחרונים מתחדדת בשוקי ההון העולמיים תובנה שאפשר לסכמה גם באופן פשטני: "כסף אינו הכל בחיים". לכאורה מדובר בסתירה. מטרתן המרכזית של חברות בורסאיות היא למקסם את רווחיהן ואת ערכן, קודם כל ולפני הכל לטובת בעלי המניות שלהן.
התפיסה המסורתית גרסה תמיד שחברות בורסאיות צריכות להיות קודם כל רווחיות. רק כך הן יוכלו לשרת את כל בעלי העניין בהן: בעלי מניות, עובדים, לקוחות והעיר או המדינה בה הן פועלות. מבין כל אלו – בעלי המניות תמיד קיבלו עדיפות. שהרי הם הבעלים. הם אלו שיכולים לכוון את החברה כרצונם.
ואולם מאז פיצוץ בועת הדוט.קום בשנת 2000, וביתר שאת לאחר המשבר הפיננסי של 2008, גברה ההכרה שסדר העדיפויות הזה חייב להשתנות. גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות חברתיות. פתאום התברר שהאינטרסים של בעלי המניות לא בהכרח חופפים עם האינטרסים של המדינה והסביבה.
המשבר הפיננסי היה זרז מרכזי לכך. בועת האשראי נוצרה כאשר הבנקים העדיפו את הרווחים בטווח הקצר על פני יציבותם בטווח הארוך. המוסדות שאמורים היו לפקח עליהם נרדמו בשמירה. כך קרה שהבנקים סיפקו אשראי במאות מיליארדי דולרים ללווים שאינם כשירים, באופן שסיכן את יציבותם ואת עתידם. כאשר הבנקים החלו להתמוטט בזה אחר זה עד כדי סכנה לקריסת המערכת הפיננסית העולמית כולה, החלו להתעורר השאלות הקשות. האם נכון יהיה להמשיך לתת לבנקים יד חופשית? האם הרווח של בעלי המניות הוא חזות הכל?
השאלות הללו התחברו לשאלות שהועלו עוד קודם לכן לגבי תעשיות אחרות. האם נכון לאפשר לחברות הטבק לפרסם את מרכולתן מבלי להזכיר שעישון עלול להזיק לבריאות? האם נכון לתת לחברות הרכב לייצר רכבים בזבזניים, זוללי דלק ומזהמים? האם נכון לתת לחברות תעשייתיות יד חופשית גם כשהן מזהמות משאבי מים ופולטות גזים רעילים?
השאלות החשובות הללו הובילה לעלייתה של מגמה חדשה שעיקרה הוא לתעדף השקעות שיש בהן אחריות חברתית. תחת הכותרת הזו ניתן למנות מרכיבים רבים: מתן תעסוקה, שמירה על הסביבה, מניעת זיהום, שימוש באנרגיה ירוקה ועוד. המונח המקצועי שבו נהוג להשתמש הוא " ESG Investing ": השקעות מוטות אחריות חברתית.
מה זה ESG ?
המונח ESG הינו ראשי תיבות של "סביבה", "חברה" ו"ממשל תאגידי" – Environmental, Social, and Governance. הכוונה היא שבעלי המניות בחברה רוצים לדעת שהפעילות שלה אינה פוגעת בסביבה, אינה פוגעת בחברה ומתנהלת לפי כללי ממשל תאגידי ברורים שימשיכו לתת עדיפות לקיימות חברתית. וזאת גם אם מדובר לעיתים בפגיעה ברווחיות שלה בטווח הקצר.
לדוגמא, אם בעבר חברות תעשייה נמנעו מהשקעה במתקנים לטיהור הזיהום שהן מייצרות – פעולה שיש לה עלות גבוהה ופוגעת ברווח – כעת הן נדרשות לעשות זאת. זו דרישה שמגיעה לא רק מהמדינה, העירייה והאזרחים אלא ישירות מהבעלים שלהן. אלו דרישות שהן אתיות בעיקרן, אבל הן מיועדות לגרום לחברה לפעול למה שטוב לה ולסביבתה בטווח הארוך. אם החברה, למשל, מזהמת נהר שנמצא בסמוך לה ומרעילה את מי השתיה מסביבה, היא חייבת לשנות זאת. אחרת אין לה זכות קיום בטווח הארוך.
כל אחד ממרכיבי ההשקעות הללו כולל עולם מושגים שלם. בתחום הסביבה (E) נהוג להסתכל על פרמטרים כמו טביעת רגל פחמנית, נהלי איכות הסביבה, נצילות אנרגטית, ניהול פסולת ועוד. בתחום החברתי (S) נהוג להסתכל על מערכת היחסים של החברה עם עובדים, לקוחות, או הקהילה הקרובה. נהוג להסתכל למשל על גיוון עובדים, שילוב קבוצות מיעוטים, שוויון בתעסוקה, ומעורבות ותרומה לקהילה. בתחום הממשל התאגידי (G) נהוג לבחון פרמטרים כמו תמרוץ בכירים, זכויות של בעלי המניות, איכות המנהיגות התאגידית ואיכות האינטראקציה עם בעלי המניות.
עם השנים התברר שהשקעות מוכוונות ESG קוסמות למשקיעים רבים. תחילה היו אלו בעיקר קרנות שמנוהלות על ידי ממשלות או עיריות, כאלו שמצופה מהן לדאוג לטובת הכלל. בהמשך התברר שיש גם לא מעט משקיעים מהציבור שמעוניינים שהכסף שלהם ישפיע על החברות ויגרום להן לאמץ כללי ניהול שעומדים בקנה אחד עם עקרונות של קיימות חברתית.
בתי השקעות רבים בעולם השיקו קרנות נאמנות שמתחייבות להשקיע לפי עקרונות ESG. מנהלי קרנות הנאמנות הללו יתעדפו למשל השקעה בחברות של אנרגיה ירוקה ומתחדשת על פני השקעה בחברות שמפיקות נפט וגז. אם הם יגלו שאחת החברות בהן קרן הנאמנות מושקעת פוגעת בזכויות העובדים שלה, הם עשויים לדרוש ממנה לבצע שינויים, או פשוט לוותר על ההשקעה בה.
בבורסה של תל אביב קיים גם מדד מניות ESG מיוחד שמתפרסם מאז פברואר 2005. הוא נקרא – "מדד ת"א מעלה". המדד כולל מניות של חברות ציבוריות המדורגות על ידי ארגון "מעלה" לאחריות תאגידית. הדירוג בוחן קריטריונים בתחומי חברה, סביבה, אתיקה וממשל.
מדד ת"א מעלה הושק תחילה כמדד הכולל 20 מניות בלבד והורחב ב-2010. כיום מונה מדד מעלה כ-45 מניות.
בישראל פעילות כיום כ-15 קרנות נאמנות שמשקיעות במניות ואג"ח שלשמן מצורף גם הביטוי " ESG ". בהקשר חלקי, אך דומה, גם קרנות "כשרות" הן קרנות שמקסום הרווחים בהן הוא לא חזות הכל. קרנות ישראליות "כשרות" יימנעו בדרך כלל מהשקעה בחברות שפעילותן אינן מתיישבת עם הדת והמסורת יהודית.
היקף ההשקעה בקרנות ESG בעולם הרחב הוא עצום. האתר thecorporategovernanceinstitute.com העריך שבסוף 2024 ההיקף הזה נע בין 35 ל-50 טריליון דולר. הקושי לנקוב במספר אחד נובע מהעובדה שהמונח ESG הוא סובייקטיבי. כל מנהל קרנות יכול לדרג את החברות באופן שנראה לו. הוא לא חייב להיצמד ל"בנצ'מרק' מוסכם כי במקרים רבים אין כזה.
זו גם אחת הביקורות על תחום ה-ESG כולו: אין בו סטנדרטיזיציה מוחלטת. השקעה שהיא "אחראית" במונחי ESG עבור מנהלי קרן נאמנות אחת, לא בהכרח תהיה כזו אצל מנהלי קרנות נאמנות אחרים. לפעמים ישנו קושי למדוד עד כמה החברות אכן עומדות בסטנדרטים שנדרשים מהן. מה גם שחלק מהסטנדרטים משתנים על פני זמן.
יחד עם זאת, לרוב כל קרן הנושאת בשמה את המונח ESG או מדד ESG שקיים מוצר העוקב אחריו, קיבל אישור רגולטור, כדוגמת רשות ניירות ערך, להיקרא באופן זה. כלומר ניתן אישור מסוים שהקרן או המדד אכן מכוונים להשקעות אחראיות ESG ובנו מתודולוגיה ראויה לכך.
ככלל, השקעות ESG פונות במידה מסוימת גם לרגש ולסולם הערכים של המשקיע. בפני כל אחד פתוחה הדרך להחליט אם הוא מעוניין לבצע השקעות באופן שמתיישב עם ערכיו, ואיך לבחור לעצמו את הפלטפורמה המתאימה כדי לעשות זאת.
המידע שמופיע לעיל הינו מידע תמציתי בלבד ואין בו כדי למצות או להוות תחליף להוראות הדין, רשות מוסמכת או נהלי החברה, כפי שהיו מעת לעת. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו יצרו עבורו רווחים. אין באמור במסמך זה משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי. האמור אינו בגדר שיווק השקעות/פנסיוני או המלצה בדבר כדאיות ההשקעה/חיסכון בניירות ערך או בנכסים פיננסיים או במוצרים פנסיונים הנזכרים בו. כמו כן, אין לראות באמור משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים. מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות ו/או הערכות להערכת אנליסט. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ, אנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ, אנליסט אי.אמ.אס ניהול קרנות נאמנות (1986) בע"מ ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן עשויות להחזיק בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברות קבוצת אנליסט, לאחת מהן או יותר, ואין לעשות בו כל שימוש, לרבות להפיצו להעתיקו, ללא קבלת אישור מראש ובכתב. ט.ל.ח.
