מלחמת הסחר העולמית כבר החלה – מה צריך לדעת עליה?

תחילתה של מלחמת הסחר העולמית שעליה הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, גררה תגובות  סוערות בשווקים הפיננסיים. החשש המרכזי הוא מפני תהליך שיכלול עליה בלחצי אינפלציה והאטה בצמיחה הכלכלית. הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על המהלך שמטלטל את שוקי העולם

נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, לא חיכה יותר מדי. בהתאם להבטחת הבחירות שלו, ימים ספורים לאחר שנכנס לבית הלבן בסוף ינואר הוא הטיל את הפצצה שכולם חיכו לה – מכסי יבוא גבוהים על שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב: סין, קנדה ומקסיקו. גובה המס על היבוא ממדינות אחרות, אירופיות בעיקר, אמור להתפרסם בתחילת אפריל.

המהלכים של טראמפ, על אף שהיו צפויים למדי, בכל זאת הפתיעו את רוב המשקיעים. הם הופתעו מהמהירות שבה הוטלו, מתגובות הנגד של המדינות האחרות, ומההשלכות המיידיות שלהם. הם גם הופתעו מההתנהלות של טראמפ, ובעיקר ממה שנראה כמו 'זגזוג' מצידו במהלך החודש האחרון. רגע אחד הוא מטיל מסים, וברגע שלאחריו הוא משעה אותם ל-30 יום. רגע אחד הוא אומר שיהיה מו"מ עם קנדה ומקסיקו בנוגע למכסים ולמעברי הגבול, וברגע הבא הוא מבצע מהלכים חד צדדיים בלי לקיים מו"מ של ממש.

חשוב לזכור: המילה "מלחמה" לא נמצאת שם במקרה. טראמפ מתייחס לשתי שכנותיה הקרובות של ארה"ב (וגם אל סין) כאל מדינות ש"מנצלות", את טוב הלב של אמריקה לרווחתם של תושביהן. דעה דומה יש לו על מדינות אירופה המערבית. לשיטתו של טראמפ מדינות אירופה "מנצלות" את ארה"ב בכך שהן מייצאות אליה פחות משהן מייבאות ממנה.

מה שטראמפ לא לקח כנראה בחשבון זו את תגובת השווקים הפיננסיים. מאז ההכרזה על מלחמת הסחר בסוף ינואר שוק המניות האמריקאי החל לספוג חבטות. רמת התנודתיות בו גברה מאוד, והכיוון הכללי השתנה מעליה לירידה. בגרף המצורף ניתן לראות את הפער שנפתח מאז תחילת השנה בין שוקי המניות של ארה"ב לאלו של אירופה. בין 1 בינואר ל-13 במארס השנה עלה מדד יורוסטוקס 50 הכלל אירופי בכ-8%. באותו הזמן  ירד מדד S&P500 האמריקאי בכ-5%, ומדד נאסד"ק איבד כ-9%. אם מוסיפים גם נפילה של כ-5% בדולר אמריקאי לעומת היורו מאז תחילת השנה, הפער מתרחב עוד יותר.

בכתבה הנוכחית ננסה לעשות מעט סדר במלחמת הסחר העולמית. נראה כיצד התפתחה בחודשיים האחרונים, מהם המניעים שלה, ואלו השפעות יכולות להיות לה על כלכלות העולם בהמשך.
חשוב להדגיש שאופיו הקפריזי של טראמפ משתקף גם בהחלטות השונות שהוא מקבל. כל מה שנכתב כאן נכון כרגע רק לאמצע מארס 2025.

מלחמת הסחר – לוח זמנים:

31 בינואר: טראמפ מכריז על מכסים בגובה של 25% על רוב המוצרים שמיובאים מקנדה ומקסיקו, ו-10% על מוצרים מיובאים מסין. על נפט ומוצרי אנרגיה מקנדה המכס יעמוד רק על 10%.

3 בפברואר: בעקבות שיחות עם מנהיגי קנדה ומקסיקו (ואולי גם הנפילות בשוק המניות) המכסים מושעים ל-30 יום. המכסים על סין נותרים על כנם.

10 בפברואר: טראמפ מכריז על הטלת מכס של 25% על יבוא של פלדה ואלומיניום לארה"ב מכל העולם. המכסים ייכנסו לתוקף ב-12 במארס. כ-23% מהפלדה שבה נעשה שימוש בארה"ב מיובא מחו"ל.

13 בפברואר: טראמפ מורה לאנשיו לבחון מהי מדיניות המכסים שתטיל ארה"ב על יבוא ממדינות העולם, ובמיוחד מאירופה. הצוות אמור למסור את מסקנותיו עד 1 באפריל.

4 במארס: תקופת ההשעיה הסתיימה. מדיניות המכסים על קנדה ומקסיקו נכנסת לתוקף. בנוסף, שיעור המכס על יבוא מסין מוכפל ל-20%. קנדה מודיעה על מכסים נגדיים כנגד יבוא מארה"ב בהיקף של 30 מיליארד דולר, עם אפשרות להרחבה למוצרים בהיקף של כ-125 מיליארד דולר. סין מטילה מכס של 15% על חיטה, עופות, כותנה ותירס, ו-10% עול מוצרי חקלאות ומזון אחרים שמיובאים מארה"ב. גם מקסיקו בוחנת את צעדי מיסוי  משלה. שוקי המניות נופלים. בעיקר נפגעות מניותיהן של יצרניות הרכב האמריקאיות שעלויות הייצור שלהן צפויות לזנק.

6 במארס: בעקבות מכסי גומלין שמטילות שכנותיה של ארה"ב מצפון ודרום, טראמפ מחליט לדחות חלק מהמכסים על קנדה ומקסיקו עד ל-2 באפריל. מכסים על מוצרים שנכנסים תחת הסכם הסחר USMCA מ-2020 נותרים על כנם.

11 במארס: קנדה מקפיצה את מחיר החשמל שהיא מוכרת למדינות כמו ניו יורק, מישיגן ומינסוטה. טראמפ מגיב בהכפלת המכס על פלדה ואלומיניום שמיובאים מקנדה ל-50%.

12 במארס:

1. המכסים על אלומיניום ופלדה מכל העולם נכנסים לתוקף. קנדה היא הנפגעת העיקרית.
2. הכפלת המכס על פלדה ואלומיניום מקנדה מבוטלת וחוזרת ל-25%. קנדה מסכימה להשעות בינתיים את תוספות התשלום על חשמל ללקוחותיה בארה"ב.
3. הנציבות האירופית מטילה שורת מכסים על סחורות אמריקאיות בשווי כולל של 26 מיליארד יורו. בין היתר מוטל מס של 50% על יצוא של וויסקי אמריקאי לאירופה. טראמפ מאיים להטיל בתגובה מכסים של עד 200% על מוצרי אלכוהול מהאיחוד, כולל שמפניה צרפתית.
4. קנדה מודיעה כי תטיל מכסים נוספים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר. המכסים החדשים יוטלו על פלדה ואלומיניום מתוצרת ארה"ב וכן על מחשבים, ציוד ספורט ומוצרי ברזל יצוק.

2 באפריל: טראמפ אמור להכריז על מדיניות המכסים על מוצרי חקלאות ועל מכוניות שמיובאות לארה"ב.

מה מנסה טראמפ להשיג?

מטרות כלכליות: המיסים על פלדה ואלומיניום אמורים לספק יתרון תחרותי ליצרניות אמריקאיות. חומת המכס תייקר את המתכות המיובאות, ותגדיל את הביקוש לסחורה אמריקאית. טראמפ גם מעוניין שספקיות זרות של פלדה ואלומיניום יקימו מפעלים בארה"ב וייצרו מקומות עבודה חדשים. בנוסף, העלאת תעריפי המכס אמורה להגדיל את ההכנסות של הממשלה האמריקאית ולסייע לה להקטין את הגרעון בתקציב.

מטרות לא כלכליות: טראמפ מנסה ללחוץ על קנדה ומקסיקו לסגור את הגבול ביניהן, ועל ידי כך לצמצם את ההגירה הלא חוקית ואת ההברחות של סמים ותרופות.

האם המטרות בנות השגה? לא בטוח כלל. לדוגמא, אם המכסים יהיו גבוהים מדי ייתכן שיבוא המוצרים לארה"ב יקטן במידה כזו שההכנסה מהמיסים החדשים עלולה להיות נמוכה מכפי שהיא כעת. הקמת מפעלים חדשים בארה"ב הינה תהליך ארוך. לא בטוח שמשקיעים ימהרו לבצע השקעות בארה"ב כאשר תמונת המצב של המכסים רחוקה מוודאות. איש למשל לא יודע לומר אם צעדי המיסוי החדשים יהיו מוגבלים בזמן או שיישארו לתמיד.

מה תהיה ההשפעה על יוקר המחיה בארה"ב?

המכסים החדשים ומכסי הגומלין צפויים להעלות את מחיריהם של מוצרים רבים בארה"ב. לדוגמא: יצרני הרכב יצטרכו לשלם יותר כסף על אלומיניום ופלדה מיובאים מאחר ויצרנים מקומיים בארה"ב יתקשו למלא במהירות את החוסרים. הגידול בעלויות יגרום להעלאת מחירי המכוניות המוגמרות.

באמצע מארס התפרסם כי ציפיות האינפלציה של הצרכנים בארה"ב לשנה הקרובה זינקו לאחרונה לרמה של 4.9%. זאת לעומת רמה של 4.3% בפברואר. ציפיות האינפלציה של הצרכנים לחמש עד עשר השנים הבאות קפצו במארס לרמה ממוצעת של 3.9%.

נתוני האינפלציה העדכניים בארה"ב עדיין לא משקפים את המכסים החדשים. מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר עלה ב-2.8% לעומת פברואר 2024. זו ירידה קלה לעומת קצב אינפלציה של 3% שנמדד בינואר.

חשש נוסף שמתחיל לכרסם הוא שמלחמת הסחר תגרום, לצד האינפלציה, גם האטה כלכלית. כשטראמפ נשאל על כך בראיון טלוויזיוני לרשת פוקס ניוז הוא נמנע מלשלול אפשרות של גלישה למיתון בארה"ב במהלך השנה הקרובה. לטענתו, ייקח עוד קצת זמן להתרגל לכך אבל כלכלת ארה"ב תרוויח מהמכסים הללו בטווח הזמן הרחוק יותר.

מהו הסכם U.S.M.C.A ?

בינואר 2020, במהלך כהונתו הראשונה, חתם טראמפ על הסכם סחר משותף עם קנדה ומקסיקו שנקרא USMCA

(the United States-Mexico-Canada Agreement). הסכם זה היווה עדכון להסכם סחר קודם בן 25 שנה שנקרא נפט"א (North American Free Trade Agreement).

ההסכם מ-2020 מתפרס על פני 2,082 עמודים וכולל בין השאר התייחסות לתחומים כמו נכסים אינטלקטואליים, אינטרנט, וחברות ממשלתיות. ההסכם גם מספק תמריצים שונים לייצור מכוניות בצפון אמריקה. הוא קובע למשל שמכוניות שנמכרות בצפון אמריקה יצטרכו לכלול ייצור של 62.5% לפחות במפעלים שנמצאים במקסיקו ארה"ב או קנדה. בנוסף, הן יצטרכו לעמוד בתנאים נוספים כולל ייצור במפעלים שבהם השכר הוא גבוה יחסית (מעל 16 דולר לשעה). על מכוניות שאינן עומדות בתנאי הזה יוטל מכס.