הזהב, הכסף והפלטינה זינקו בשנה שחלפה בעשרות אחוזים. מדוע? ומה צפוי לנו בשנת 2026?
"בשוק המתכות היקרות, הזהב הוא זה שקובע את הטון. הוא מסמן את הכיוון לכל המתכות האחרות", מסביר האנליסט, דקל תורג'מן. "העליות בזהב נובעות משינוי בסיסי בשוק – גידול בקניות מצד בנקים מרכזיים בעולם שמעוניינים בו כדי להקטין את התלות בדולר האמריקאי. לכסף ולפלטינה יש גם ביקוש לצרכים תעשייתיים"
שנת 2025 היתה חריגה בכל מה שקשור למתכות בכלל ומתכות יקרות בפרט. זה מתחיל עם הזהב שהתחיל את השנה ברמה של כ-2,650 דולר לאונקיה וסיים אותה סביב מחיר של כ-4,330 דולר לאונקיה. מדובר על זינוק שנתי של כ-64%.
הכסף, מתכת זולה יותר שמחירה בדרך כלל מקיים יחסי גומלין עם הזהב, זינק בעיקר בחלק השני של השנה. בתחילת 25' נסחר הכסף סביב מחיר של 30 דולר לאונקיה. באוגוסט הוא נסחר עדיין סביב 37 דולר לאונקיה אבל בחודשים הבאים גל העליות בו הואץ. בסוף דצמבר האחרון כבר הגיע מחיר הכסף לכ-73 דולר לאונקיה. בכך השלים הכסף זינוק שנתי של כ-140%.
גם בשבוע הראשון של 2026 נמשכו העליות. הזהב כבר נסחר סביב 4,500 דולר לאונקיה, והכסף סביב 79 דולר לאונקיה.
הפלטינה, מתכת שיש לה שימושים תעשייתיים רבים ומשמשת גם לייצור תכשיטים, החלה את 2025 ברמה של כ-950 דולר לאונקיה. הזינוק בה החל בחודש מאי והואץ מאוד ברבעון האחרון של 25'. בתחילת ספטמבר עוד נסחרה הפלטינה סביב 1,400 דולר לאונקיה אך מאז הביקוש סביבה התגבר. בסוף דצמבר נסחרה הפלטינה סביב 2,500 דולר לאונקיה עם זינוק שנתי של כ-160%.
על מנת להבין טוב יותר את הגורמים שהובילו לעלייה הלא שגרתית בשלוש המתכות הללו קיימנו שיחה עם האנליסט, דקל תורג'מן, מבית ההשקעות אנליסט.
כאשר נכסים פיננסיים עולים בחדות יש לכך בדרך כלל שני הסברים: סיבות כלכליות אמיתיות וסיבות שקשורות בספקולציות של סוחרים. מהן הסיבות הכלכליות שדחפו את המתכות היקרות בשנה האחרונה?
דקל: "בשוק המתכות היקרות צריך להבין ראשית שהזהב הוא זה שקובע את הטון. הוא מסמן את הכיוון לכל המתכות האחרות. ככלל, כדי להבין את השוק לעומק צריך לבדוק קודם כל מה קורה עם הזהב ואם יש סיבות לעלייה החדה בו.
"הביקוש לזהב התחיל לעלות כבר ב-2022. זו הייתה שנה של אי יציבות בשווקים. זה התחיל עם הפלישה של רוסיה לאוקראינה והזינוק במחירי האנרגיה בעקבות הסנקציות על רוסיה שגרם למחסור בנפט וגז, בעיקר באירופה.
"באותה תקופה החלו בנקים מרכזיים בעולם להגדיל משמעותית את רכישות הזהב שלהם. אלו היו בעיקר בנקים ממדינות שאינן חלק מארגון המדינות המתועשות או קבוצת ה-G7 שכוללת את ארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה. הביקושים הגיעו בין השאר מרוסיה וסין שרצו לגוון את יתרות המטבע שלהן, ולהקטין את תלותן בדולר. אפשר להניח שגם הסנקציות הפיננסיות שהוטלו על רוסיה ועל מדינות שסוחרות איתה תרמו למגמה הזו.
"לאחר הכניסה של טראמפ לבית הלבן בינואר האחרון, עוד בנקים בעולם הצטרפו למגמה הזו. מדובר בעצם בשתי פעולות שהם עושים: אחת היא מכירה של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות, והשנייה היא רכישה של זהב. מכירות האג"ח הללו הן חלק מהסיבות שגרמו לנפילה של הדולר בשנה האחרונה.
בעבר העליות בזהב העידו על רצון להתגונן מפני אינפלציה. בשנה האחרונה אנחנו רואים שהאינפלציה דווקא האטה והבנקים המרכזיים מורידים ריבית. זה קצת שונה מדפוסי התנועה של הזהב בעבר.
דקל: "מבחינה היסטורית הזהב שימש כמרכיב הגנה מפני אינפלציה ומפני התגברות של גורמי אי וודאות. אנשים היו קונים זהב בעיקר כשהתשואות הריאליות של האג"ח האמריקאיות היו נמוכות מאוד ואפילו שליליות.
"כשמסתכלים לאחור ניתן לראות כמה נקודות בזמן שבהן הזהב זכה לביקוש רב ומחירו קפץ בחדות. אחת מהן היא המשבר הפיננסי של 2008, כשהיה חשש מפני אי יציבות במערכת הפיננסית. 'פיק' נוסף נרשם במהלך מגפת הקורונה, כאשר אנשים חששו ממשבר כלכלי שיתפתח ממנה. עוד 'פיק' ראינו באפריל האחרון, בימים שלאחר נאום 'יום השחרור' של טראמפ. העלאת המכסים החד צדדית של ארה"ב נתפסה שגורם שיכניס אי וודאות גבוהה לשווקים.
"בנוסף, חשוב לזכור שארה"ב נהנית מכך שהמסחר בנפט וסחורות אחרות מתנהל ברובו בדולרים. זה מחזק את השפעתה הכלכלית והפוליטית בעולם. אבל זה גם הטיל על ארה"ב עול כלכלי ובטחוני. אנשים ציפו ממנה לספק אבטחה מסוימת לחופש תנועה של המסחר הימי בנפט. ראינו באחרונה ביטוי לכך כשארה"ב תקפה את ארגון החות'ים בתימן שניסה לשבש את תנועת הספינות בים האדום.
"כך או כך, נראה שמאז שטראמפ נכנס לבית הלבן הבנקים המרכזיים של העולם מעוניינים להחזיק פחות דולרים, וזהב הוא אחד התחליפים שלהם".
מה קרה מאז יום השחרור? האם הבנקים המרכזיים הגבירו רכישות?
דקל: "הביקוש של הבנקים המרכזיים נותר בערך באותה רמה. אבל מי שהגדיל את הביקוש היה הציבור הרחב שמשקיע בזהב בעיקר באמצעות קרנות סל (ETF). יום השחרור יצר פאניקה שדחפה את הציבור לכיוון של נכסים אלטרנטיביים שנתפסים כמגנים מפני משברים.
"טראמפ אמנם נסוג מאז מרוב המכסים הגבוהים שבהם נקב ב'יום השחרור', אבל אי הוודאות של ציבור המשקיעים נמשכה. זה תהליך שקורה לפעמים בנכסים מסוימים. בהתחלה ישנן סיבות פונדמנטליות לעליות – השוק משתנה, ישנו ביקוש קבוע חזק ותיאוריות ההשקעה משתנות. בהמשך, בגלל העליות החדות בזמן קצר מגיעים סוגים אחרים של שחקנים ועוצמת ההתלהבות מתגברת".
כמה אוויר יש לספקולנטים?
נתונים שמופיעים באתר www.gold.org מראים זרימה חזקה של כספי משקיעים לקרנות סל שמנסות להיצמד למחיר הזהב. אם ב-2024 זרימת הכספים לקרנות הללו עמדה על כ-4 מיליארד דולר, ב-2025 ההיקף קפץ ל-89 מיליארד דולר. היקף הכספים המנוהל בקרנות הללו הגיע בסוף 2025 לשיא של כ-560 מיליארד דולר – כפול בערך מההיקף של אותן קרנות בסוף 2024. הגידול מורכב משילוב של זרימת כספים חדשים ומעליית הערך של הזהב.
יש דרך לדעת כמה מהעלייה נבעה מ'סיבות אמיתיות' וכמה מתנועות ספקולטיביות?
דקל: "קשה מאוד להסביר עליה של 64% בשנה בזהב רק דרך סיבות פונדמנטליות. די ברור שקיים כאן גם מרכיב ספקולטיבי מסוים. קשה אמנם לאמוד אותו אבל הוא בא לידי ביטוי בביקושים לקרנות הסל שמגיעים בעיקר ממשקיעים פרטיים.
"זהב, שלא כמו מניות או אג"ח, הוא נכס שקשה לאמוד את ערכו באמצעות פרמטרים מדידים. הוא לא מייצר רווחים, לא משלם ריבית ולא מחלק דיווידנדים. הדרך להבין אותו עוברת דרך בדיקה של גורמי הביקוש וההיצע הבסיסים שלו.
"מבחינת הביקוש, המרכיב המוביל הם הבנקים המרכזיים שמהווים כיום כרבע מהביקוש לזהב לעומת כ-10% לפני 4 שנים".
אחד הדברים המפתיעים של השנה האחרונה הוא שהזהב אולי עולה בגלל גורמי אי וודאות, אבל נכסים אחרים שמושפעים לרעה מגורמים כאלה – כלומר מניות ואג"ח – עלו גם הם בשיעורים נאים.
דקל: "העליה של שוקי המניות נשענה בשנה האחרונה על גורמים אחרים שלא בהכרח משפיעים על הזהב. בארה"ב זו מהפכת הבינה המלאכותית שמובילה את השוק. בורסות אירופה עלו לאחר כמה שנים של דשדוש, במה שנראה כמו סגירת פערים מול ארה"ב. במדינות אירופיות גדולות כמו גרמניה וצרפת יש סקטור בטחוני גדול שמושך את שאר השוק. זה סקטור שעלה באחרונה בגלל זעזועים גיאופוליטיים. זו גם אחת הסיבות להגדלת תקציבי הבטחון של מדינות ברית נאט"ו".
האם לעליות החריגות של הכסף והפלטינה היו סיבות נוספות, מעבר לעליה של הזהב?
דקל: "לכסף יש מספר שימושים תעשייתיים. משתמשים בה הרבה בפאנלים סולאריים למשל. אנחנו רואים שישנה עליה בביקוש לכסף לשימושים הללו אבל לא במידה שמאפשרת להסביר זינוק של 140% בשנה. ההסבר העיקרי הוא סגירת פערים מול הזהב שהחל לעלות קודם לכן. יחס הכסף-לזהב שנמדד דרך חלוקה של המחירים זה בזה נוטה לנוע לאורך זמן בין 50 ל-80. חריגות מהטווח הזה בדרך כלל מתוקנות עם הזמן.
"במאי השנה, כשהזהב זינק, היחס הזה עלה ליותר מ-100. לאחר שהכסף זינק במחצית השניה של השנה, היחס הזה ירד וכעת הוא עומד על 55 בערך. כלומר, הוא בתוך הטווח הנורמלי של שתי המתכות הללו.
"פלטינה היא מתכת יקרה שנחשבת לנדירה. יש בה שימוש נרחב יחסית בתעשיית הרכב, בעיקר עבור ממירים קטליטיים לרכבים עם מנוע דיזל. כורים אותה בתהליך מורכב ויקר שדורש הרבה אנרגיה ובמהלכו מפרידים אותה מחומרי כרייה אחרים. רוב הכרייה של פלטינה נעשית בדרום אפריקה, והשאר בעיקר ברוסיה. בשנה האחרונה מסיבות שונות, נוצרו תקלות בכרייה ונוצר מחסור בפלטינה שהאץ את עליית המחיר שלה.
"חלק מהעלייה של הפלטינה בדצמבר האחרון מ-1,700 דולר לאונקיה ל-2,400 דולר לאונקיה, מיוחס להחלטה של האיחוד האירופי להקל על הגבלות אי זיהום של מכוניות. בשוק חושבים שבעקבות זאת הביקוש לרכבי דיזל לא ירד כל כך מהר כפי שחשבו קודם לכן.
"פלטינה כמו כסף וזהב משמשת גם להכנת תכשיטים. לפעמים, כשמחיר הזהב מזנק, הצורפים נוהגים להגביר את השימוש בפלטינה".
אם אנחנו מדברים על מתכות, אפשר להזכיר שבאחרונה חלה עליה גם בנחושת שיש לה שימוש תעשייתי רחב מאוד, בעיקר בענפי הבניה והתשתית. גם מחיר האלומיניום זינק פי 3 בין מאי לדצמבר. מה ההסברים לכך?
דקל: "בדומה לזהב, גם בנחושת יש תהליך פונדמנטלי שדוחף אותה מעלה: הצורך הרב ב'חשמול' (electrification) שנדרש להקמת מרכזי נתונים עבור AI. הנחושת, כמו גם חברות שמפיקות נחושת, נסחרת ברמות שיא כחלק מהניסיון של סוחרים לחפש הזדמנויות אחרות לרכב על ה'סייקל' של ה-AI.
בתחילת המחזור הנוכחי אנשים נטו להשקיע בחברות שנמצאות בחזית מהפכת ה-AI כמו אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט או אמזון. לאחר מכן משקיעים חיפשו את החברות שתומכות במהפכה כגון חברות האנרגיה. בהמשך עברו לחפש את החברות שמספקות רכיבים וציוד שדרושים להקמת מרכזי הנתונים. כאן נמצאות חברות שמתמתחות בחשמול, שבבי זיכרון וכדומה. כעת אנחנו בשלב של רדיפה אחרי חומרי הגלם שנחוצים למרכזי הנתונים, כשהנחושת היא מרכיב חיוני בהם. יש כאן מעין 'משפך' של ביקוש שהתחיל בחברות הטכנולוגיה הגדולות וכעת הגיע עד למתכות עצמן.
האם מסך הגורמים שמנית כאן אפשר ללמוד משהו על מגמת מחירי המתכות במהלך 2026?
דקל: "בכל מה שקשור למתכות, אין איש שיכול לומר כמה הן באמת שוות וכמה מזה אוויר חם של סוחרים נלהבים שמייצרים ביקושים מסיבות ספקולטיביות. הרי אין להן ערך פנימי שאפשר למדוד איכשהו. איש גם לא יודע כמה אוויר יש לספקולנטים שסוחרים במתכות הללו.
"תחושת הבטן שלי היא שמתישהו צריך לבוא תיקון, כפי שבדרך כלל קורה עם נכסים שמחירם עולה בחדות. אם הייתי צריך לבחור כיוון לשנה הקרובה אני חושב שלא יהיה מאוד מפתיע לראות את מחירי המתכות נמוכים מרמתם כיום. לעומת זאת, אם אני מסתכל לטווח ארוך יותר, של מספר שנים קדימה, אני חושב שקיים שינוי פונדמנטלי בשוק והוא הרכישות המאסיביות של זהב מצד בנקים מרכזיים. אם זה יימשך לא יהיה זה מפתיע לראות את מחיר הזהב וכתוצאה מכך גם הכסף – ברמות גבוהות יותר מכפי שהן כיום.
"להערכתי, מהלך הרכישות מצד בנקים מרכזיים עשוי לשקף מגמה ארוכת טווח. הזהב, ככל הנראה, כבר לא יחזור ל-2000 דולר בטווח הנראה לעין. זו תופעה טבעית שראינו כמותה בעבר. בהתחלה יש שינוי פונדמנטלי, מחיר הנכס מזנק, התנודתיות בו גוברת, עד שחלה התייצבות סביב רמת מחירים גבוהה יותר.
"אפשר להוסיף לכך גם את העובדה שהאמון בדולר ירד בשנה האחרונה, וזהב הולך ונתפס כמו נכס רזרבות חלופי. אם מסתכלים קצת יותר רחוק, אז בהחלט אפשר לדמיין את הזהב נסחר בעוד עשור ברמת מחירים גבוהה מזו הנוכחית. נכס שקשה להסביר למה הוא נסחר ב-500 דולר, יהיה קשה להסביר גם למה הוא נסחר ב-5,000 דולר".
נניח שאני משקיע שמחפש איתותים לאן ילך מחיר הזהב או מתי יסתיים מהלך העלייה הנוכחי. על מה כדאי לי להסתכל?
דקל: "בוא נגיד כך: אם פתאום יפרוץ שלום עולמי, יש סיכוי שזה ישפיע לרעה על מחיר הזהב. אבל מה באמת הסיכוי לתרחיש כזה?"
"בנקודת הזמן הנוכחית חשוב לעקוב מקרוב אחרי מהלכי הרכישות מצד בנקים מרכזיים. הם אלו שדוחפים כרגע את הביקוש האמיתי. בנוסף צריך לעקוב אחר הפעילות של משקיעים פרטיים דרך קרנות הסל. המשך של שתי המגמות הללו בשנה הקרובה עשוי להוות לדעתי אישוש למחזור חיובי ארוך טווח סביב המתכות היקרות".
המידע שמופיע לעיל הינו מידע תמציתי בלבד ואין בו כדי למצות או להוות תחליף להוראות הדין, רשות מוסמכת או נהלי החברה, כפי שהיו מעת לעת. האמור לעיל כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות ומידע אחר המתייחסים לאירועים ו/או לעניינים עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית והינם מידע צופה פני עתיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו יצרו עבורו רווחים. אין באמור משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להצביע על תשואות העתיד.
מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות. האמור במסמך זה הינו להערכת אנליסט ואין לראות במידע המובא בו כעובדה או המלצה. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן עשויות להחזיק בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כן, עשויות חברות קבוצת אנליסט, בעלי השליטה, נושאי משרה או עובדים בהן להיות בעלי קשרים עסקיים עם תאגידים הנזכרים במסמך זה או הקשורים בהם, לרבות לקבל או להעניק להם שירותים נוספים. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברות קבוצת אנליסט, לאחת מהן או יותר, ואין לעשות בו כל שימוש, לרבות להפיצו להעתיקו, ללא קבלת אישור מראש ובכתב.
הודעה זו נשלחת אליך בתוקף היותך במאגר של אנליסט אי.אם.אס – שירותי ניהול השקעות בע”מ ( (700042232 ו/או אנליסט קופות גמל בע"מ (700064857, 700064856, 1092873) ו/או אנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ (214054) ובהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א .1981 – אנליסט אי.אם.אס שירותי ניהול השקעות בע”מ .מגדל אלרוב, שדרות רוטשילד 46, ת"א 6688312. ט.ל.ח.
