מדוע החלה ממשלת ישראל להעלות את גיל הפרישה לפנסיה, כיצד הדבר קשור לתוחלת החיים ואיך השניים משפיעים על התכנון הפנסיוני שלנו?
סביר מאוד להניח שאם כבר צברתם לפחות 2 עשורים בשוק התעסוקה הישראלי, אתם מתחילים לחשוב ביתר כבדות על הרגע שבו תפרשו לפנסיה, ומטבע הדברים אתם מחשבים את מספר השנים שנותרו לכם עד לגיל שבו תוכלו לפרוש ולהתחיל לקבל קצבת פנסיה חודשית.
זה טבעי, וזה חשוב – כדי לפתח מודעות פיננסית כמה שיותר רחבה להיבט הכלכלי של החיים אחרי הפרישה – אבל רובנו לא מודעים למספר אחר שאנחנו צריכים לתהות לגביו, והוא כנראה חשוב יותר: מספר השנים שבהן נהיה מוגדרים כפנסיונרים, כלומר מספר השנים שבמהלכן רובנו נאלץ לחיות על בסיס קצבת הפנסיה.
תוחלת החיים בישראל: מגמת עלייה מתמדת
"תוחלת החיים" הוא מושג מאוד רלוונטי כשמדובר בתכנון פנסיוני. תוחלת החיים במדינת ישראל היא מהגבוהות בעולם, דהיינו ישראל מצויה בעשירייה הראשונה/השנייה מבין כל מדינות העולם, תלוי באופן המדידה (ממוצע של שני המינים או בנפרד). נכון לשנת 2022 תוחלת החיים של גבר בישראל היא 80.7 שנים ושל אישה – 84.8 שנים (ללא הבדלי דת). כן, באופן לא מפתיע, נשים חיות יותר מגברים. לא הרבה יותר, אבל בדרך כלל תוחלת החיים שלהן גבוהה בכ-4 שנים משל גבר, לפחות כשמדובר בישראל.
מזה עשורים רבים, תוחלת החיים במדינת ישראל מצויה במגמת עלייה מתמדת וכפי שזה נראה כרגע לא צפויה מגמת ירידה באופק, בין היתר בגלל ששירותי הבריאות (ציבוריים ופרטיים) רק הולכים ומשתפרים, קיים שיפור מתמיד בשירותי ופתרונות בריאות, החל מתרופות חדשות, דרך טיפולים רפואיים מתקדמים וכלה בגישה רחבה יותר וזמינות גבוהה יותר של רפואה פרטית. לצורך ההשוואה, לפני 20 שנה ונכון לשנת 2002, מדובר היה על תוחלת חיים של 77.5 שנים עבור גבר ו-81.5 שנים עבור אישה. 40 שנה אחורה, נכון לשנת 1982, מדובר היה על תוחלת חיים של 72.5 שנים עבור גבר ו-75.8 שנים עבור אישה.
ישראל, נחשבת לאחת המדינות המערביות המתקדמות ביותר כשמדובר במערכת הבריאות, והנגישות של מערכת הבריאות הציבורית לכל תושב, לפי חוק בריאות ממלכתי, תורמת את חלקה לעלייה המתמדת בתוחלת החיים – וזאת להבדיל מבארה"ב, לצורך הדוגמה, בה אין חוק בריאות ממלכתי ולראיה ארה"ב ממוקמת אחרי ישראל בדירוג תוחלת החיים: 77 שנה במקרה של גבר, 82 שנה במקרה של אישה.
גיל הפרישה בישראל: עולה בעקבות תוחלת החיים
העלייה העקבית בתוחלת החיים במדינת ישראל אינה רק נתון סטטיסטי שנותר על ניירות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת 2022 החלה ממשלת ישראל להתייחס בכובד ראש לנתון זה, ולהעלות את גיל הפרישה לפנסיה הקבוע בחוק של נשים. ההחלטה להעלות את גיל הפרישה נבעה משתי סיבות: הראשונה, עלייה בתוחלת החיים כפי שתיארנו אותה לעיל. אנשים חיים יותר, והם והמדינה מבינים שיש להם יותר שנים לחיות בפנסיה.
הסיבה השנייה היא הרצון לאפשר לכל מי שעובד ומפריש לפנסיה, אבל חושש שגובה הקצבה החודשית לא תספיק לו כשיפרוש, להמשיך לעבוד עוד מספר שנים כדי להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו ובכך להגדיל את הביטחון הכלכלי שלו.
גיל הפרישה, נזכיר, מוגדר כגיל הזכאות לפרוש מהעבודה בשל גיל ולקבל גמלה בשל פרישה מעבודה (פנסיה). בישראל, נכון לשנת 2024, גיל הפרישה לגברים הוא 67 ולנשים הוא 63 (בהתאם לחוק, גיל הפרישה לנשים עולה בהדרגה בכל שנה עד שיעמוד על 65 החל משנת 2032).
במילים אחרות, לעלייה העקבית בתוחלת החיים יש השפעה ישירה על גיל הפרישה לפנסיה, וכן על מספר השנים שנחיה כפנסיונרים.
כיצד משפיע הגידול בתוחלת החיים על מספר השנים שנחיה בפנסיה ועל גובה קצבת הפנסיה?
בין אם גיל הפרישה הוא 63, 65 או 67, העלייה העקבית בתוחלת החיים במדינת ישראל משפיעה ישירות על מספר השנים שנחיה כפנסיונרים וכן אף על גובה קצבת הפנסיה החודשית שמגיעה לנו.
כיצד? ההסבר הכי טוב מצוי בנתונים ההיסטוריים. וניקח את הדוגמה של גבר: נכון לשנת 1982 גבר בישראל חי בממוצע 72.5 שנים ומכיוון שגיל הפרישה הוא 67, זה אומר שמספר שנותיו בפנסיה עמדו בממוצע על 5.5 בסך הכול (!). לעומת זאת, נכון לשנת 2022, גבר בישראל חי בממוצע 80.7 שנים ומכיוון שגיל הפרישה הוא 67, זה אומר ששנותיו בפנסיה עומדות על 13.7 – פי 2.5 ממה שהיה נכון לפני 40 שנה (!).
הדוגמה של נשים מדגישה אף היא את ההשפעה של הגידול בתוחלת החיים על מספר השנים בפנסיה: נכון לשנת 1982, אישה בישראל חיה בממוצע 75.8 שנים ומכיוון שגיל הפרישה הרלוונטי לה הוא 65, נותרו לה 10.8 שנה בפנסיה. לעומת זאת, נכון לשנת 2022, אישה חיה בישראל 84.8 שנים, וזה אומר שנותרו לה בפנסיה 20 שנה (!), כמעט פי 2 (ראו טבלה).
* לפי נתוני תוחלת החיים של הלמ"ס, ללא הבדלי דת
ומה באשר להשפעה על גובה קצבת הפנסיה? ובכן, קרן הפנסיה מחויבת לשלם למי שפורש לפנסיה קצבה לכל ימי חייו, מהרגע שפרש. כדי שהקרן תוכל לעמוד בהתחייבותה זו, היא צריכה להתאים את גובה הקצבה לשינויים בתוחלת החיים הצפויה לפנסיונר
על מנת שקרנות הפנסיה יוכלו לעמוד בתשלום הקצבאות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מעדכנת מדי מספר שנים את המערך הדמוגרפי של מדינת ישראל ומסיקה ממנו כיצד השינוי בו משפיע על תוחלת החיים, וכפועל יוצא על גודל ההתחייבויות של קרנות הפנסיה כלפי עמיתיהן.
העלייה בתוחלת החיים באה לידי ביטוי במקדמי ההמרה לקצבה שקבועים בקרן הפנסיה. מקדם המרה הוא מספר שבעזרתו מתרגמים את כל הסכום שצבר החוסך בקרן הפנסיה לקצבה חודשית שיקבל בשארית חייו. מקדם ההמרה נקבע, לפי תוחלת החיים ולוחות תמותה של האוכלוסייה, והוא עשוי להשתנות לאורך תקופת החיסכון הפנסיוני וגם לאחר תחילת קבלת קצבת הפנסיה החודשית.
מקדמי ההמרה של חברות ביטוח וקרנות הפנסיה אינם אחידים, ואף ייתכנו מקדמי המרה שונים בין חברת ביטוח אחת לשנייה, ובין קרן פנסיה אחת לאחרת.
בישראל יש 2 סוגי מקדמי המרה: הראשון, מקדם המרה מובטח שפירושו מקדם שנקבע ביום ההצטרפות לפוליסה ומבוסס על לוחות תמותה הנכונים לאותו מועד. מקדם זה אינו ניתן לשינוי, כלל וכלל. מקדם מובטח קיים אך ורק בפוליסות של ביטוח מנהלים שנעשו לפני שנת 2013. הסוג השני הוא מקדם המרה לא מובטח, כלומר מקדם שניתן לשינוי בהתאם לעדכון לוחות תמותה ותוחלת חיים. במקרה כזה, המבוטח לא יודע עם הצטרפותו לפוליסה מה יהיה מקדם הקצבה כשיתחיל לקבל אותה.
במילים אחרות, יש קשר ישיר בין הגידול בתוחלת החיים לבין מספר השנים שנחיה בפנסיה וגודל קצבת הפנסיה החודשית. כמו כן, ככל שגיל הפרישה מתאחר – בין אם בגלל שהוא עלה בחוק ובין אם בגלל שהחוסך רוצה להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה (וכל עוד המעסיק שלו מתיר זאת) – סך החיסכון שהוא צבר בקרן הפנסיה גדל, ולכן הקצבה החודשית שלו תגדל כי בסופו של דבר, הקצבה החודשית היא תוצאה של חילוק סך יתרת החיסכון במקדם ההמרה (שהוא למעשה אומדן של מספר החודשים בהם יהיה זכאי החוסך לקצבת הפנסיה). אז אל תחשבו רק כמה שנים נותרו לכם עד הפנסיה, התחילו לחשב כמה שנים תחיו כפנסיונרים והיערכו לכך בהתאם.
מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו ייצרו עבורו רווחים. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה (לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן מחזיקות בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כן, עשויות חברות קבוצת אנליסט, בעלי השליטה, נושאי משרה או עובדים בהן להיות בעלי קשרים עסקיים עם תאגידים הנזכרים במסמך זה או הקשורים בהם, לרבות לקבל או להעניק להם שירותים נוספים.
