בעולם החיסכון וההשקעה ישנן כמה "אקסיומות" שמדי פעם עולות לדיון מחודש. אחת מהן למשל קשורה להשארת כסף בחשבון העו"ש. בשנות ה-80' וה-90' אנשים בישראל נמנעו מלהותיר כספים בחשבון העו"ש. זאת בשל האינפלציה הגבוהה ששחקה את ערך הכסף במהירות.
במחצית הראשונה של שנות ה-80' הגיעה האינפלציה בישראל עד לשיא של כ-400% בשנה. גם בשנים הבאות, לאחר שהופעלה תכנית הייצוב של 1985, שיעור האינפלציה בישראל המשיך לנוע בין 10% ל-20% בשנה.
כיצד בעצם שוחקת האינפלציה את ערך הכסף?
אינפלציה מוגדרת כ"תהליך כלכלי של עלייה מתמשכת וקבועה במחירו של סל מוצרים נתון במונחי המטבע המקומי". הנה הדגמה פשוטה.
נניח שעלות סל ההוצאות של משפחת "ישנוני" בתחילת השנה עומדת על 10,000 שקל בחודש. בסל כלולות כל ההוצאות: דיור, חינוך, מזון, ביטוח, בריאות, תרבות פנאי, שירותי תקשורת וכדומה.
עכשיו נניח שבמהלך השנה חלה עלייה מחירים ממוצעת של 5% כך שבסוף השנה עלות הסל מגיעה 10,500 שקל. המשמעות היא שערך הכסף נשחק בשיעור של כ-5% – שהוא שיעור האינפלציה באותו הזמן. אם היו למשפחה 10,000 שקל בחשבון בתחילת השנה, בסוף השנה הסכום הזה יוכל לממן רק 95% מסל התצרוכת שנחוץ לה. ההפרש יצטרך להגיע ממקורות אחרים.
אבל זו רק שנה אחת. אם נניח שבכל שנה יש במשק אינפלציה של 5%, אזי בתום 5 שנים עלות סל התצרוכת של משפחת "ישנוני" יתפח ל-12,760 שקל. אותם 10 אלף שקל שהמתינו בחשבון יכולים כעת לקנות רק כ-78% מסל התצרוכת המשפחתי. המשפחה תצטרך להשתמש בחסכונות שלה או לרדת ברמת החיים.
אינפלציה היא הסיבה המרכזית שבגללה אין טעם להשאיר כסף בעו"ש. אבל כאמור, ישנן תקופות שמאתגרות את החשיבה הזו. כפי שניתן לראות בגרף המצורף כאן, בין השנים 2016 לתחילת 2021 שררה בישראל (כמו ברוב העולם המערבי), אינפלציה אפסית. עלותו של סל מוצרים שמודדת הלמ"ס נעה סביב 87 נקודות במשך כ-5 שנים. המשמעות היא שסל המוצרים המשפחתי לא התייקר בתקופה הזו.
שיעורי אינפלציה הנמוכים ששררו בישראל ובעולם הרדימו את תחושת הסיכון האינפלציוני של אנשים רבים. לכך הצטרפה העובדה שגם הריביות בעולם היו אז נמוכות מאוד. ואם ערך הכסף לא נשחק – מה הטעם לסכן אותו? מוטב פשוט להשאיר אותו לנמנם בעובר ושב.
להותרת הכסף בעו"ש יש גם סיבות פסיכולוגיות. אנשים רבים הפסידו כסף בשוקי המניות והאג"ח במהלך המשבר הפיננסי של 2008. ההפסדים הללו נטלו מהם את הרצון ליטול סיכונים כלשהם בשוקי ההון. הם סברו שתקופת האינפלציה האפסית (והריבית האפסית) תימשך והעדיפו שהכסף פשוט יחכה להם זמין תמיד בעו"ש. הם חשבו שזה הדבר הכי בטוח מבחינתם.
אבל תקופת ה"אינפלציה האפסית" הסתיימה. בשנת 2021 החלו בעולם לחצי מחירים שהלכו וגברו. הסיבות לכך רבות ואין טעם למנות אותן כאן. אבל העובדות ברורות: סל התצרוכת המשפחתי בישראל גדל מרמה של 87 נקודות לכ-103.5 נקודות, עלייה של כ-19%. אם למשפחת ישנוני היו בחשבון העו"ש מיליון שקל בתחילת 2021, ערכם נשחק מאז בכ-19%. בחשבון נוצר "הפסד אינפלציוני" של כ-190 אלף שקל. פתאום התברר לרבים שהותרת כסף בעו"ש עלולה להיות פעולה לא בהכרח משתלמת. אם לדייק: הסיכון העיקרי כאן הוא דווקא "הימנעות מפעולה".
בין 2015 ל-2021 כמעט שלא חל שינוי במחיר סל התצרוכת המשפחתי בישראל, אך מאז 2021 עלה הסל בכ-19%.
מדובר באינפלציה ממוצעת של כ-3%-4% בשנה, שהובילה לעלייה ביוקר המחיה ולשחיקת כוח הקנייה של השקל.
אז מה בכל זאת אפשר לשקול לעשות כדי שהכסף בחשבון לא יישחק בתקופות של אינפלציה? ישנן לא מעט חלופות כאלו. הן נבדלות זו מזו בסיכון שלהן, בנזילות ובפוטנציאל התשואה האפשרי. נמנה כאן כמה מהן:
אפיקי חיסכון בסיכון נמוך
- אג"ח ממשלתיות צמודות מדד
יתרונות: הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן (ברוב המקרים). נזילות גבוהה.
חיסרון: תשואה נמוכה.
- תכנית חיסכון בנקאית
יתרונות: ניתן לעיתים להצמיד את תכנית החיסכון לאינפלציה. חיסרון: נזילות נמוכה, תשואה נמוכה.
- אג"ח שאינן צמודות או מקמ של בנק ישראל
יתרונות: נזילות גבוהה, פוטנציאל לתשואה גבוהה מהאינפלציה.
חסרונות: אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהצפוי הכסף עלול להישחק.
אפיקי השקעה וחיסכון בסיכון נמוך עד בינוני
הפניית כספי עו"ש לקרנות נאמנות היא אפשרות מועדפת אצל חוסכים רבים. באופן הזה החוסכים מקבלים הן נזילות והן ניהול מקצועי של הכספים. בשוק הישראלי יש מגוון עצום של קרנות נאמנות. חלק גדול מהן משקיעות את הכספים בצורה סולידית, כלומר באפיקים שמטרתם העיקרית היא לשמור על ערך הכסף מפני שחיקה אינפלציונית. בחלק מהקרנות הללו, בתמורה לנטילת סיכון מסוים, ניתן לקבל, עם הזמן, תשואה גבוהה יותר משיעור האינפלציה. הנה כמה דוגמאות:
- קרן נאמנות סולידית המשקיעה באג"ח מדינה
יתרונות: נזילות גבוהה. ישנן קרנות שמאפשרות לקבל (לרוב ובקירוב) הצמדה לאינפלציה. פוטנציאל לתשואה שגבוהה מהאינפלציה
חסרונות: בתקופות של משבר מערכתי ערך הקרן עלול לרדת לזמן מה. חשיפה זמנית לשינויים בריבית
- קרן כספית
יתרונות: נזילות גבוהה. המכשירים בהן מושקעות הקרנות הללו (בעיקר מק"מים ואג"ח לטווח קצר) נוטים לעקוב בקירוב אחר השינויים שחלים בריבית בנק ישראל. בכך הם מספקים הגנה מסוימת מפני שחיקה אינפלציונית.
חסרונות: חשיפה זמנית לשינויים בריבית או לקפיצה חד פעמית באינפלציה.
- קרן נאמנות המשקיעה באג"ח מדינה וחברות
יתרונות: נזילות גבוהה, הגנה מפני אינפלציה (לרוב), פוטנציאל לתשואה גבוהה מהאינפלציה לאורך זמן
חסרונות: חשיפה לשינויים בריבית, חשיפה מסוימת (אך מוגבלת, בגלל הפיזור) לסיכוני אשראי בשוק האג"ח הקונצרני.
- קרן נאמנות מעורבת עם חשיפה מוגבלת למניות (90/10, 80/20 וכו')
יתרונות: נזילות גבוהה, הצמדה חלקית לאינפלציה, פוטנציאל משופר לתשואה גבוהה מהאינפלציה ככל שתקופת ההשקעה מתארכת.
חסרונות: חשיפה לשינויים בריבית. חשיפה למשברים אפשריים בשוק המניות.
אפשרות נוספת: קופת גמל להשקעה במסלול סולידי
קופת גמל להשקעה היא מוצר חיסכון חדש יחסית בישראל. מדובר בקופת גמל שהכספים בה נזילים וניתנים למשיכה בכל עת, תוך תשלום מס רווח הון, בדומה לקרן נאמנות. חשוב לשים לב שקיימת תקרת הפקדה שנתית לאדם בכל קופות הגמל להשקעה שרשומות על שמו. לאחר גיל 60 ניתן להעביר את הכספים שנצברו בקופת הגמל להשקעה לקופה שמשלמת קצבה לשם קבלת קצבה, בלא לשלם מס על הרווחים שנצברו בה.
מסלולי קופות גמל להשקעה כוללים מגוון אפשרויות המותאמות לרמות סיכון שונות. ישנם מסלולי מניות, מסלולי אג"ח, מסלולים כספיים, ומסלולים משולבים. בחירת המסלול תלויה באופי ההשקעה, בגיל החוסך ובמטרות החיסכון, והיא ניתנת לשינוי בכל עת.
סיכום: הותרת כסף בחשבון עו"ש חושפת את החוסך לשחיקה אינפלציונית. בשנים האחרונות הסיכון הזה הפך למשמעותי. בשוק הישראלי יש מגוון גדול של מכשירי השקעה וחיסכון שניתן לשקול להיעזר בהם כדי לשמור לכל הפחות על ערך הכסף. בחלק מהמכשירים, תמורת נטילת סיכון מסוים, ניתן אף לקבל לאורך זמן תשואה שתהיה גבוהה משיעור האינפלציה.
סיכום:
הותרת כסף בחשבון עו"ש חושפת את החוסך לשחיקה אינפלציונית. בשנים האחרונות הסיכון הזה הפך למשמעותי. בשוק הישראלי יש מגוון גדול של מכשירי השקעה וחיסכון שניתן לשקול להיעזר בהם כדי לשמור לכל הפחות על ערך הכסף. בחלק מהמכשירים, תמורת נטילת סיכון מסוים, ניתן אף לקבל לאורך זמן תשואה שתהיה גבוהה משיעור האינפלציה.
המידע שמופיע לעיל הינו מידע תמציתי בלבד ואין בו כדי למצות או להוות תחליף להוראות הדין, רשות מוסמכת או נהלי החברה, כפי שהיו מעת לעת. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו יצרו עבורו רווחים. אין באמור במסמך זה משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי. האמור אינו בגדר שיווק השקעות/פנסיוני או המלצה בדבר כדאיות ההשקעה/חיסכון בניירות ערך או בנכסים פיננסיים או במוצרים פנסיונים הנזכרים בו. כמו כן, אין לראות באמור משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים. מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות ו/או הערכות להערכת אנליסט. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן עשויות להחזיק בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברות קבוצת אנליסט, לאחת מהן או יותר, ואין לעשות בו כל שימוש, לרבות להפיצו להעתיקו, ללא קבלת אישור מראש ובכתב. ט.ל.ח.
