כך משתלבת ישראל בגאות העולמית של ענף השבבים

החברות נובה וקמטק נהנות בשנים האחרונות מהגאות הגדולה בענף השבבים העולמי. הכנסותיהן ורווחיהן צמחו במידה ניכרת ומניותיהן רשמו זינוקים חדים. האנליסט גיא מועלם מסביר את המגמות העומדות מאחורי הגאות העולמית הנוכחית וכיצד היא משפיעה על נובה וקמטק.

מבין כל תתי הענפים שמיוצגים בבורסה האמריקאית, ענף ייצור שבבי מחשבים הוא אולי הבולט מכולם בשנתיים האחרונות. את הביטוי לכך ניתן לראות בין השאר במדד "פילדלפיה סמיקונדקטורס" שמאגד תחתיו 30 מניות של יצרניות שבבים אמריקאיות מובילות. בין היתר מצויות בו מניותיהן של חברות כמו אנבידיה, אינטל, AMD, קוואלקום ו-KLA.
מאז תחילת 2023 ועד לסוף פברואר 2025 זינק ערכו של המדד בכמעט 100%. בחמש השנים האחרונות ערכו של המדד זינק בכ-200%. הסיבה העיקרית לכך הינו הביקוש הגובר לשבבי מחשבים מתקדמים לצורך יישומים שונים של בינה מלאכותית (AI).

שבבים הינם רכיבים אלקטרוניים העשויים ממוליכים למחצה (לרוב סיליקון), כוללים מעגלים חשמליים המיועדים לביצוע מגוון פעולות ומשתלבים במכשירים דיגיטליים כמו טלפונים, מחשבים, רכבים, מערכות בינה מלאכותית ועוד. בתחום עוסקות חברות רבות שלוקחות חלק בשרשרת הערך כמו תכנון שבבים (אנבידיה, אפל, ARM, AMD, אינטל, קוואלקום ועוד), ייצור במפעלים הנקראים "פאבים" (היצרן העיקרי TSMC הטוויאנית, סמסונג, אינטל, גלובל פאונדרי SMIC), יצור מכונות לייצור שבבים (העיקרית ASML ההולנדית ועוד), הרכבה בדיקה ואריזה ועוד.
גם לישראל יש נציגות בענף השבבים העולמי. בבורסה של תל אביב נסחרות חברות כמו טאואר המייצרת שבבים בעצמה, וחברות כמו נובה וקמטק שמספקות למפעלי השבבים ציוד עבור בקרת תהליך הייצור. שתי האחרונות חוות בשנים האחרונות גאות משמעותית בעסקיהן.
נובה מתמחה בפיתוח מכשירי מדידה שמסייעים לייעל את תהליך ייצור השבבים. הכנסות החברה צמחו בשנת 2024 ב-30% והסתכמו ב-672 מיליון דולר. הרווח הנקי לשנת 2024 צמח ב-35% והסתכם ב-184 מיליון דולר. התחזית הממוצעת של האנליסטים שמסקרים את נובה מצביעה על גידול משמעותי נוסף בהכנסות לשנת 2025 לכ-850 מיליון דולר, דהיינו צמיחה של כ-26%. הרווח הנקי אמור לתפוח לכ-262 מיליון דולר.
קמטק מתמחה בפיתוח מערכות בקרת איכות לשבבים ומארזי שבבים. מוצריה נמצאים בעיקר בשלבים המתקדמים יותר של תהליך הייצור. הכנסות החברה צמחו ב-2024 ב-36% והסתכמו ב-429 מיליון דולר. הרווח הנקי השנתי של החברה צמח בכ-50% ל-120 מיליון דולר. תחזיות האנליסטים לקמטק ל-2025 מדברות על גידול בהכנסות ל-494 מיליון דולר וצמיחה של הרווח ל-160 מיליון דולר.
הגאות בעסקים, הגידול ברווחים והציפיות להמשך צמיחה מהירה הזניקו כמובן את מניותיהן של שתי החברות אל על. ערכה של מניית נובה הוכפל ב-5 השנים האחרונות בשיעור של כפי 7. החברה נסחרת כיום סביב שווי שוק של כ-7.8 מיליארד דולר. ערכה של קמטק הוכפל באותו הזמן פי 6 בקירוב ושווי החברה נסק לכ-3.5 מיליארד דולר. המניות של נובה וקמטק נסחרות גם בתל אביב והזינוק בשווין סייע להן להיכנס ולהפוך לחברות כבוד במדד המניות התל אביבי הבכיר, ת"א 35.
על מנת להכיר אותן מעט יותר ערכנו שיחה עם גיא מועלם, אנליסט המסקר חברות טכנולוגיה בבית ההשקעות אנליסט.

מהם הגורמים העיקריים לגאות בענף השבבים העולמי?

מועלם: חלק מהשינויים בענף החלו בתקופת מגפת הקורונה, כאשר ענף השבבים הושבת בחלקו. אנשים רבים החלו לעבוד מהבית וגבר הצורך בפתרונות דיגיטליים כדי לתמוך בכך. שינויים אלו הגדילו את הביקוש ונוצר מחסור עולמי בשבבים. בנוסף ובדומה לתחומים אחרים, שיבושים בשרשראות האספקה העיבו על היצע שבבים ורכיבי אלקטרוניקה.
מדינות רבות הבינו שהן צריכות לספק לחברות המקומיות שלהן אקוסיסטם שיאפשר להן לייצר את השבבים בעצמן, כמעט בלי עזרה מבחוץ. הבנה זו התגברה עוד יותר במציאות הגיאופוליטית של היום כאשר השבבים המתקדמים החלו להיתפס כנשק וקיבלו חשיבות גם בהיבט הצבאי. ממשלות רבות החלו לתת תמריצים לחברות מקומיות על מנת שיקימו מפעלי שבבים במדינות האם שלהן. כתוצאה מכך החל גל של השקעות בתעשייה, וגבר הביקוש למכונות לייצור שבבים ולמערכות בקרה שנלוות אליהן. נובה וקמטק מתמקדות בבקרת תהליכי ייצור והציוד שלהן נחוץ בכל מפעל חדש שקם או קו ייצור שנוסף למפעל קיים.
בשנתיים האחרונות הביקוש עלה עוד מדרגה בגלל ההשקעות הגדולות במרכזי חישוב גלובאליים (דאטה סנטרס) שחלקם ממוקמים בענן. המשמעות היא ששוב נוצר צורך בשבבים ובהקמה של מפעלים נוספים. שתי המגמות הללו – ייצור עצמי והקמת דטה סנטרס, בעיקר עבור AI – הן שדוחפות כיום את ענף השבבים העולמי כלפי מעלה.

ענף השבבים היה ידוע בעבר כענף מחזורי. כל כמה שנים נוצר ביקוש גדול ומבוצעות השקעות רבות במפעלים חדשים. לאחר שקצב הייצור משיג את הביקוש מחירי השבבים מתחילים לרדת ואיתם גם הביצועים העסקיים של  החברות. האם הפעם מדובר במשהו שונה?

מועלם: שוק השבבים אכן התאפיין תמיד במחזוריות. בעבר אנליסטים נהגו לבדוק בדו"ח הרבעוני של אפל מתי  יוצא הדור החדש של מכשיר האייפון ואלו יכולות יהיו לו. משם הם יכלו להעריך מתי הביקוש לצ'יפים חדשים יגדל ומתי הוא ידעך. כיום יש יותר טכנולוגיות שתורמות באופן מהותי לביקושים – מכשירי סמארטפון של חברות רבות, טכנולוגיות מחשוב ענן, מעבר לרשתות 5G, ורכבים אוטונומיים. הביקוש המהותי ביותר מגיע מכיוון הדאטה סנטרס ו-AI. ריבוי האפליקציות עבור שבבים גרם להחלקה של המחזוריות הטבעית שהיתה קיימת בעבר.
כאשר מדברים על דאטה סנטרס ו-AI, מדברים בעצם על שני שלבים. השלב הראשון – שבו אנו מצויים כיום – הוא הקמת דאטה סנטרס ואימון מודלים של AI. בשלב הבא ההתפתחות הטכנולוגית תביא את יכולות המחשוב המתקדם של הבינה המלאכותית לנקודות הקצה. כשהשבבים יהיו מתקדמים יותר ניתן יהיה לשים אותם במוצר הקצה  – סמארטפונים, מחשבים ביתיים וניידים, או כלי רכב. כך יהיה ניתן לבצע חישוב יותר מתקדם בנקודת הקצה, מה שיאפשר שימושים חדשים, כמו למשל רכבים אוטונומיים הדורשים עיבוד נתונים מהיר בזמן אמת, ללא תלות בענן.
באופן יותר פרטני לנובה וקמטק, שמוכרות ציוד לתהליכי הייצור של השבבים, היום התלכדו 2 מגמות מהותיות, האחת של הגדלת כושר הייצור ברחבי העולם שדורש השקעות מהותיות בהקמת מפעלי ייצור (פאבים), והשנייה היא שיפור טכנולוגי – צמיחה באימוץ של מארזים מתקדמים בשנים האחרונות והמעבר לייצור שבבים בתצורה חדשה (Gate-All-Around) – השיפורים הטכנולוגיים הללו דורשים מערכות בדיקה חדשות מתקדמות יותר. השילוב של שתי המגמות הללו יחד בהחלט מעלה חששות שאנחנו במגה סייקל נוכחי שעלול להתהפך עלינו, אך הוא מגיע עם מאקרו חזק מאוד שיכול להימשך גם לתקופה ארוכה.

אלו עוד מגמות אתה מזהה בענף השבבים של 2025?

מועלם: ישנה התפתחות משמעותית במזעור השבבים. כיום אנו נמצאים לקראת קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. זה דבר שקורה רק פעם בעשור לערך – מעבר לשיטת ייצור חדשה (Gate-All-Aroud) שתאפשר מזעור נוסף של הטרנזיסטורים ל-2 ננומטר ומטה. המשמעות היא שניתן יהיה להכניס יותר טרנזיסטורים ליחידת שטח נתונה. זאת לעומת שיטת הייצור הנוכחית, FinFet, מאפשרת ירידה עד ל-7 ננומטר לרוב השחקנים.
ציפוף השבבים מעלה את הדרישה למערכות בקרה מתוחכמות שמשפרות את יעילות הייצור ומקטינות את הפחת. הירידה לרזולוציה של 7 ננומטר ומטה מחייבת השקעות עתק בייצור. זה עולם של שחקנים גדולים ושל מחסומי כניסה גבוהים.
מגמה נוספת שרואים הינה פיתוח של מארזים מתקדמים. זו שיטת אריזה שפותחה כדי לשפר את ביצועי השבבים באמצעות מארז מתקדם של השבבים שכולל עיצוב גיאומטרי שונה וחומרים שונים. באופן הזה ניתן לחסוך בשטח, לשפר ביצועים ולהיות יעילים יותר בפיזור חום וניצול אנרגיה. גם התחום הזה צומח כמובן בגלל ה-AI.

כיצד עשוי השוק להשתנות בעקבות מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ? 

ההשפעה תהיה בעיקר דרך ההתפתחויות בסין. סין מהווה היום כ-35% מהביקוש של המכונות והכלים לייצור שבבים. זה קרה בזכות השקעות גדולות שקידמה הממשלה שלה.
לפני כעשור סין זיהתה את הפוטנציאל של עולם השבבים ופעלה כדי להביא אליה את תעשיית הייצור. ב-2022 החליט הממשל האמריקאי להציב חסמים משמעותיים על מכירת שבבים מתקדמים ואת ציוד הייצור שלהם לסין. זה נעשה הן משיקולים כלכליים והן מסיבות ביטחוניות. סין עדיין הייתה יכולה לקנות שבבים ומכונות ייצור מדורות קודמים אך לא את המתקדמים ביותר.
סין לקחה את המגבלה הזו לשני כיוונים. האחד הוא השקעות עצמיות רבות בפיתוח וייצור שבבים. השנייה היא פיתוח מודלים מתוחכמים של בינה מלאכותית שיכולים לעשות שימוש בשבבים פחות מתקדמים. דוגמא לכך ראינו לאחרונה בחברת הסטארט אפ הסינית DeepSeek.
בדצמבר האחרון החליט הממשל האמריקאי להכניס 140 חברות סיניות בתחום השבבים לרשימה מיוחדת -Entity List. המשמעות היא איסור מוחלט לחברות אמריקאיות לבצע מכירות לאותן חברות. כלומר מדובר הפעם בחסימה מלאה ולא רק של טכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, מאחר ומדובר על הגבלה שמציינת חברות ספציפיות ולא גורפת על כל השוק הסיני, ההשפעה על הביקוש מוערכת בכ-25% מסך המכירות של ציוד ייצור שבבים לסין. ההשפעה גם תלך ותפחת לאורך השנים עם כניסתן של חברות סיניות חדשות.

האם מלחמת הסחר משפיעה גם על נובה וקמטק?

מועלם: מבחינת נובה וקמטק, מלחמת הסחר פגעה בהן מעט משום שהן לא יכולות למכור ללקוחות בסין את המערכות המתקדמות ביותר שלהן. אבל הפגיעה אינה גבוהה יחסית, מאחר והן מוכרות לסין את המערכות מהדורות הקודמים. כלומר מדובר יותר בהפסד פוטנציאלי.
ב-2023 היקף המכירות של נובה בסין הווה כ-36% מסך המכירות שלה. ב-2024 החלק של סין אצל נובה גדל ל-39%. כלומר מכירות נובה לסין לא רק שלא נפגעו אלא עלו.
החלק של סין אצל קמטק עמד ב-2023 על 47% וב-2024 הוא ירד לכ-30%. אבל זו ירידה שנבעה בעיקר מגידול במכירות של קמטק לשאר חלקי העולם.
עם הזמן סביר שחלק המכירות לסין יפחת לאור גידול במכירות של ציוד מתקדם לשאר חלקי העולם.

מה מייחד את הטכנולוגיה והמוצרים של נובה וקמטק? איך הן ממוצבות בשוק?

מועלם: נובה וקמטק נמצאות בתחום  בקרת התהליך של ייצור השבבים. מאחר וייצור מצע סיליקון עבור שבבים הוא תהליך ארוך, מורכב ויקר (בשבבים המתקדמים מדובר על תהליך שאורך כ-6 חודשים), תחום בקרת התהליך הינו חשוב מאוד.
נובה מתמחה בתחום המטרולוגיה העוסק במדידה. המוצרים שלה מודדים את הממדים של השבב, החומרים שבו ואת התכונות הכימיות שלהם. המכשירים שלה מספקים לייצרן פידבק תוך כדי התהליך במטרה לצמצם את הפגמים במוצר הסופי.
לאורך השנים החברה השקיעה רבות כדי לצמוח בנישות של עולם הבדיקות וייצרה טכנולוגיות חדשות ומתקדמות ששיפרו את תהליכי המדידה וקיצרו אותם. כך היא לקחה נתחי שוק מהשחקנים הגדולים. כיום החברה ממוקמת טוב לקראת ההשקעות העתידיות למעבר לייצור בשיטת Gate-All-Around שהיא צופה שייצר לה הכנסות מהותיות בשנים הקרובות.
קמטק מתמחה יותר בבדיקות של שלבי הייצור המתקדמים, אבל יש לה גם נגיעה לתהליך הייצור עצמו. המוצרים של החברה לא עוזרים לשפר את הייצור. הם נועדו למצוא מוצרים פגומים, סדוקים או לא מדויקים. כלומר בדיקות בינאריות של 'עבר' או 'לא עבר' שנועדו לוודא שהמוצר הסופי עומד בדרישות הלקוח.
לפני כמעט עשור קמטק זיהתה את הפוטנציאל של שוק המארזים המתקדמים ופיתחה עבורו יכולות ייחודיות. זה סייע לה לצמוח בתחום המארזים בצורה משמעותית. תחום המארזים מהווה כעת כ-70% מהמכירות שלה.
ככלל, נראה שנובה ממוצבת מעט חזק יותר, עם מוצרים שיש להם דרישות גבוהות בשוק העתידי, ועם טכנולוגיות מתקדמות לקראת ההמשך. חוזקה זו גם מתבטאת בפוטנציאל גבוה יותר להגדלת בסיס הלקוחות עם המעבר לשיטות ייצור מתקדמות יותר. במקביל, קמטק מושפעת לאחרונה מחוסר בהירות לגבי החוזקה שוק המארזים המתקדמים בטווח הקצר. זו כנראה גם הסיבה שנובה החלה לאחרונה להיסחר במכפילי רווח עתידיים גבוהים מעט יותר מאשר קמטק.