בכל דרך שנבחן זאת – שוק ההון הישראלי הצליח להפתיע בשנה האחרונה רבים מהפעילים בו. מדדי המניות והאג"ח הצליחו, למרות המלחמה הקשה והמתארכת, להניב ביצועים מרשימים.
מדד תל אביב 125 למשל זינק מתחילת 2024 ועד אמצע נובמבר בכ-19% וקבע באחרונה שיא כל הזמנים. שיעור העלייה שלו ב-12 חודשים האחרונים עומד על כ-33%.
מדד תל בונד 20 המרכז כמה סדרות אג"ח של החברות הגדולות ביותר במשק, טיפס גם הוא בכ-3.3% מתחילת השנה וב-7.5% ב-12 חודשים. זה לא דבר של מה בכך בשנה שבה ישראל סופגת הפחתות דירוג מחברות הדירוג הבינלאומיות.
מה כל זה אומר על הכלכלה הישראלית? האם שוק ההון מצליח להגביה עוף ולראות עתיד ורוד שמתעלה על הכותרות המדכדכות בעיתונים ובמהדורות החדשות?
על מנת לברר את הסיבות לכך ערכנו שיחה עם שמעון אוליאל, סמנכ"ל האסטרטגיה והמחקר באנליסט.
אוליאל: "על רקע נתוני הפתיחה והעובדה שקצב הצמיחה של ישראל הואט מאוד, אפשר לומר ששוק ההון המקומי הפתיע לטובה. הפחתת הדירוג צפויה להגדיל בהמשך את עלויות המימון של המדינה ובהתאם את עלויות המימון של כולנו.
"בנוסף, בגלל הגידול בהוצאות הביטחון לממשלה יש גרעון תקציבי גדול שיהיה צורך לטפל בו. התאמות התקציב ילוו ב'גזירות כלכליות', שמשמעותן קיצוצים בחלק מהמשרדים והעלאות מיסים שחלקן יפגע במשקי הבית. הגרעון לצד לחצים אינפלציוניים, שחלקם נובעים מהמלחמה, מקשים על בנק ישראל להפחית את הריבית בדומה לתהליך שהחל במדינות אחרות. הריבית אצלנו ירדה פעם אחת ברבע אחוז, בינואר השנה, ושם זה נעצר.
"על אף כל אלו, אנחנו רואים שהיסודות של הכלכלה בישראל איתנים יחסית וההשפעה של המלחמה על המשק מוגבלת. חשוב להדגיש שדבריי כאן כפופים להתפתחויות שונות ונשענים על ההערכה שהחלק העצים יחסית של המלחמה נמצא מאחורינו.
"לצד עליית מדדי המניות והאג"ח, ראינו גם איתותים לירידה ברמת הסיכון המיוחסת לישראל דרך כמה פרמטרים מובילים. הראשון הוא שער השקל-דולר שנותר יציב יחסית לאורך מרבית השנה. וזאת בשנה שבה הדולר מתחזק מול מטבעות מובילים אחרים כמו היורו, הליש"ט והין.
"פרמטר שני הם הפרשי תשואות האג"ח ל-10 שנים של ממשלות ישראל וארה"ב. פערי תשואות – המכונים באנגלית Spread – משקפים את סיכון האג"ח של ישראל לעומת ארה"ב. ככל שהתשואה הנדרשת מאג"ח ממשלת ישראל גבוהה יותר לעומת התשואה הנדרשת מאג"ח ממשלת ארה"ב, המשמעות היא שהאג"ח הישראליות נתפסות כמסוכנות יותר והמשקיעים מבקשים תמורתן פרמיית סיכון גבוהה יותר. בסוף ספטמבר, ערב התקיפה האיראנית השניה, ה-Spread עמד על 1.3%. חודש וחצי לאחר מכן כבר צנח ה-Spread ל-0.4% בלבד.
"במקביל נרשמה ירידה גם במרווח ה-CDS, עלות הביטוח כנגד כשל אשראי בגין אג"ח ממשלת ישראל הנקובה בדולר ביחס לזו של ממשלת ארה"ב.
"מימון המלחמה והגרעון נעשו עד כה בעיקר דרך הנפקת אג"ח ממשלתיות בשוק המקומי. לפי משרד האוצר, בין ינואר לאוקטובר המדינה גייסה נטו (גיוס חוב בניכוי פירעון חוב) כ-122 מיליארד שקל. זהו זינוק חד בהשוואה להיקף הגיוס בתקופה המקבילה ב-2023 שהסתכם בכ-24 מיליארד שקל.
"למרות זאת ברוב המכרזים של הממשלה אנחנו רואים שהביקוש היה גדול פי 3 עד 5 מהכמות שהממשלה ביקשה לגייס. זה קורה בין היתר לאחר שהממשלה הפסיקה לפני כשנתיים להנפיק אג"ח מיועדות לכספי הפנסיה, מהלך שגרם להגדלת ביקוש של מוסדיים לאג"ח מקומיות (ממשלתיות וקונצרניות). המשקיעים המוסדיים הישראליים – קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקופות גמל – ממשיכים לצבור כספי חיסכון מדי חודש ומפנים חלק גדול מהם לאג"ח המקומיות.
"בנוסף, וכמה שזה ישמע מוזר, על אף פגיעה בחלק מהמשק, חלקים אחרים פחות נפגעו. למעשה המצב הפיננסי של רוב משקי הבית לא הורע באופן ניכר בתקופת המלחמה. זה קורה גם בזכות הזרמות הממשלה, כגון מענקים שניתנו למשרתי המילואים.
"נתון מעניין נוסף מלמד ש היקף הנכסים הפיננסיים של הישראלים צמח בשנה האחרונה. חלק גדול מהכסף של אזרחי ישראל מושקע כיום בחו"ל. רובו הגדול הלך להשקעה במדד S&P500 האמריקאי שעלה מתחילת השנה בכ-26%. אם נוסיף לכך את התחזקות הדולר מתחילת ינואר, כ-4%, מדובר כבר בתשואה של כ-30% רק על ההשקעה במדד המניות המוביל של ארה"ב. גם מדדי האג"ח בישראל רשמו עליה. אג"ח החברות הפגינו עוצמה שהתבטאה בצמצום מרווח התשואה שלהן מול האג"ח של ממשלת ישראל. אפילו חלק מנכסי הציבור שיושב בפקדונות, הניב השנה תשואה של כמה אחוזים.
"לפי פרסום של בנק ישראל, מתחילת 2024 ועד אוגוסט סך הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל גדל בכ-500 מיליארד שקל. זו צמיחה של כ- 10% מתחילת השנה. זה סכום ששקול לכרבע מהתמ"ג של ישראל. ומדובר כאן רק בנכסים הכספיים, ללא שווי הדירות ונדל"ן אחר שגם הוא גדל. מאז אוגוסט היקף הנכסים עלה עוד יותר בשל המשך עליות בשווקים הפיננסיים".
מה יכול להסביר את כל אלה?
"ראשית, נראה שהתקיפה ישראלית באיראן הצליחה. לראיה, האיראנים מתלבטים איך ואם בכלל להגיב עליה. ישראל רשמה הצלחות גדולות מול חיזבאללה וכנראה הוציאה חלק ניכר מהעוקץ של הארגון שנחשב לאיום הכי גדול בגבול הצפוני. גם חמאס בעזה כבר לא מהווה כרגע איום של ממש.
"בנקודת הזמן הזו נראה שהבחירה בטראמפ לנשיא טובה לנו. זה ניכר במספר מינויים עליהם הכריז, הנוגעים לענייננו. לטראמפ תהיה כנראה גם שליטה בשני בתי הקונגרס, מה שהופך את הממשל האמריקאי לאפקטיבי יותר.
"אגב, חלק מעליית תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב בעת האחרונה מיוחסת להערכה שלפיה טראמפ יפרוץ מסגרות תקציביות, יטיל מכסים על יבוא ובכך ייצר לחצי אינפלציה. אבל בינתיים נראה שהאינפלציה בארה"ב מתמתנת והבנק הפדרלי הוריד את הריבית ב-0.75% בחודשים האחרונים.
"באשר לשוק המקומי, נראה כאמור שהחיים החברתיים והכלכליים ברוב חלקי ישראל חזרו לעצמם. רואים זאת דרך פרמטרים רבים כמו הפדיון בקניונים, הוצאות בכרטיסי האשראי, תוצאות של רשתות המזון ושל חברות הביגוד והאופנה.
"שיעור האבטלה, למרות המלחמה, נמצא בשפל היסטורי – פחות מ-3%. גם שוק הדיור מתאושש והמחירים חזרו לטפס.
"אם נסתכל פנימה לתוך מדדי המניות נראה אמנם תמונה מורכבת, אבל לא בהכרח שלילית. חלק מהחברות הגדולות, בעיקר אלו שממוקדות בשוק המקומי כמו בזק והבנקים, סבלו מיציאת משקיעים זרים. אבל זה לא בהכרח הזיק למניות שלהן או לפעילות שלהן. הבנקים חוו שנה עסקית טובה מאוד. דיברנו על כך בפעם הקודמת. ראו לינק.
"חלק גדול מהמניות של החברות הישראליות נמצא עדיין בתמחור חסר לעומת חברות דומות בעולם. זה נכון בין השאר לגבי הבנקים וחברות הנדל"ן.
"ההערכה הרווחת היא שהמחירים הנוכחיים משקפים במידה מסוימת את הסיכון הביטחוני. זה ניכר במכפילי רווח שנתפסים כנמוכים – יחסית לתוצאות ויחסית להיסטוריה – בשעה שהתוצאות העסקיות בסך הכל די טובות.
"היקף ההשקעות במשק ירד בשיעור ניכר בזמן המלחמה, אך ההערכה היא שנראה התאוששות משמעותית בסיומה. יסייעו לכך כמובן תוכניות השיקום הממשלתיות. חלק מהחברות צפויות ליהנות מכך.
"המדד הבכיר, ת"א 35, נחשב ל"דפנסיבי" יחסית. הוא כולל לא מעט חברות מענפים מסורתיים כמו פיננסים (5 בנקים), חברות ביטוח (2 חברות), ונדל"ן ותשתיות (8 חברות). הוא כולל פחות מניות הייטק בהשוואה לחלק מהמדדים האמריקאים.
"במדד השוק העיקרי, תל אביב 125, כרבע מהחברות פעילות בשוק הגלובלי, ומושפעות רק מעט מהכלכלה המקומית. הכוונה היא לחברות כמו טבע, כיל, וחברות טכנולוגיה כמו נובה, קמטק, טאואר, נייס, אורמת ואחרות.
"מניית טבע עלתה מתחילת השנה בקרוב ל-60% על רקע יציאה ממשבר ארוך שנים, מה שקרוי Turnaround. מניות של חברות הקשורות לענף השבבים כמו קמטק, נובה וטאואר, עלו במקביל לעליות שנרשמו סקטור השבבים העולמי.
"לכל ההסברים הללו צריך כמובן להוסיף את העליות המרשימות במדדים האמריקאים המובילים כמו S&P500 ונאסד"ק שזינקו בכ-30% מתחילת השנה ומשפיעים לחיוב גם על השוק שלנו".
איך נראים היום תיקי ההשקעות של המוסדיים בהשוואה לעבר? מה המשקל של ישראל בתוכם?
"ככלל, בתיקים במסלול המנייתי, שיעור החשיפה לשוקי חו"ל הוא גבוה מאוד היום. הוא נע בדרך כלל בין 70% ל-80%.
"במסלולים הכלליים, שכוללים כמובן גם אג"ח ונכסים אחרים, שיעור החשיפה למניות עומד כיום על כ-44%-48% לעומת כ-30%-40% לפני 10 שנים. כלומר, יש בהם חשיפה גבוהה יותר מבעבר למניות.
"מתוך סך החשיפה למניות, שיעור החשיפה למניות חו"ל במסלולים הכלליים נע כיום סביב 65%-80%. לפני כעשור המצב היה הפוך. החשיפה לישראל במסלולים הכלליים נעה אז סביב 70%.
"במונחים של ניהול השקעות מדובר כאן בשינוי תפיסה משמעותי. החוסכים הישראלים לטווח ארוך חשופים כיום הרבה פחות לשוק הישראלי ותלויים הרבה יותר בביצועי מדד S&P500 ובביצועי מניות חברות הטכנולוגיה, שמשקלן בו גדול מבעבר".
המידע שמופיע לעיל הינו מידע תמציתי בלבד ואין בו כדי למצות או להוות תחליף להוראות הדין, רשות מוסמכת או נהלי החברה, כפי שהיו מעת לעת. האמור לעיל כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות ומידע אחר המתייחסים לאירועים ו/או לעניינים עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית והינם מידע צופה פני עתיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו יצרו עבורו רווחים. אין באמור משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי.
מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו ייצרו עבורו רווחים. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה (לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן עשויות להחזיק בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כן, עשויות חברות קבוצת אנליסט, בעלי השליטה, נושאי משרה או עובדים בהן להיות בעלי קשרים עסקיים עם תאגידים הנזכרים במסמך זה או הקשורים בהם, לרבות לקבל או להעניק להם שירותים נוספים. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברות קבוצת אנליסט, לאחת מהן או יותר, ואין לעשות בו כל שימוש, לרבות להפיצו להעתיקו, ללא קבלת אישור מראש ובכתב. ט.ל.ח
