מדינת ישראל אמנם מתקשה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בתחום האנרגיה המתחדשת אבל בשוק הישראלי הפרטי צמחו בינתיים כמה חברות מצליחות שפעילותן פרושה על כל העולם. האנליסט אנתוני וקנין עושה לנו קצת סדר בענף שאמור לצמוח משמעותית בשנים הקרובות
תחום האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל בישראל חווה צמיחה מואצת בשנים האחרונות. על אף זאת המדינה עדיין מתקשה לעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה לעצמה. נכון להיום משק החשמל בישראל מבוסס ברובו המוחלט על גז טבעי ונמצא בתהליך גמילה מפחם.
על פי נתוני רשות החשמל ונכון לשנת 2026 כ-16.7% מסך צריכת החשמל בישראל מופקים ממקורות מתחדשים. זאת לעומת כ-14.6% בשנת 2024 וכ-12% בשנת 2023. היעד הרשמי שהוצב לשנת 2025 דיבר על כ-20% מהצריכה.
אבל נראה שבאחרונה חלה בכל זאת תזוזה כלשהי. ב-2025 נקבע שיא היסטורי במשק הישראלי עם חיבור מתקני אנרגיה מתחדשת בהספק של כ-1.3 ג'יגה-ואט. זאת לעומת ממוצע של 0.9 גיגה ואט בשנים קודמות. להערכת רשות החשמל אנחנו נמצאים באיחור של 18-24 חודשים מהיעדים.
שלא כמו במדינות אירופה המשלבות מקורות אנרגיה מרוח ומים, משק האנרגיה המתחדשת בישראל מוטה כמעט לחלוטין לאנרגיית שמש. אנרגיה סולארית מהווה למעלה מ-90% מסך ייצור ה"חשמל הירוק" בישראל. הייצור נחלק בין מתקנים קרקעיים גדולים לבין מתקנים דו-שימושיים כגון פאנלים שמותקנים על גגות בתים ומפעלים, מאגרי מים, מחלפים ושטחים חקלאיים.
המגבלה הגדולה של אנרגיה סולארית נובעת מכך שהיא מיוצרת רק בשעות האור. זאת כאשר שיא הביקוש לחשמל בישראל נמתח עמוק לשעות הערב בהן ההפקה של שדות סולאריים נמוכה או אפסית.
היעד הנוכחי של הממשלה הוא להגיע ל-30% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד 2030. רשות החשמל המליצה לאחרונה על עדכון היעד הרשמי ל-35% עד שנת 2035.
למרות שהיישום המקומי מפגר אחר היעדים המוצהרים, בישראל צמחו בשנים האחרונות כמה חברות שנחשבות למובילות בתחום האנרגיה המתחדשת בעולם. הרשימה הזו כוללת בין השאר חברות כמו אורמת טכנולוגיות, נופר אנרג'י, אנרג'יקס, אנלייט, דוראל, ואקונרג'י.
בעזרת האנליסט לתחום האנרגיה של אנליסט, אנתוני וקנין, ניסינו לעשות קצת סדר בתחום שעשוי להראות בשנים האחרונות צמיחה משמעותית.
"רשת החשמל הארצית בישראל ובעולם נעה בין שעות שיא ושפל של צריכה", מסביר וקנין. "בשעות השיא מחיר החשמל הוא גבוה, ובשעות השפל, בלילה למשל, מחיר החשמל נמוך מאוד. השאלה באיזה משאב אנרגיה להשתמש תלויה גם במחיר שניתן לקבל תמורת החשמל שהוא מפיק".
"אנרגיית שמש למשל תלויה בשעות האור. אנרגיית רוח תלויה בעצמת הרוח אבל אין לה קורלוציה עם שעות היממה. השימוש בשני משאבים כאלו – שאינם מתואמים ביניהם – יכול לייצר תמהיל ייצור יעיל ורווחי יותר".
מהן שעות השיא של צריכת החשמל בדרך כלל?
וקנין: "שיא הצריכה מתקיים בדרך כלל בשעות אחה"צ המאוחרות והערב המוקדמות. אלו השעות שבהן אנשים מתחילים לעזוב את העבודה וחוזרים הביתה. קיים חלון של כ-3-4 שעות שבהן נדרש חשמל גם במקומות העבודה וגם בבתים הפרטיים לצרכי תאורה ומיזוג.
"בשעות הללו השמש כבר מתחילה לשקוע, וקשה יותר לייצר אנרגייה סולארית. אלו שעות שבהן הרשת חייבת להגביר שימוש במשאבים קונבנציונליים.
אלו אתגרים קיימים כשרוצים להשתמש באנרגיית רוח?
וקנין: "שימוש ברוח הוא תלוי מיקום. חוות הרוח גם מייצרות רעש רב ולכן נהוג להרחיק אותן ממקומות יישוב. ככלל לא ניתן להסתמך על אנרגיית רוח לבדה לאור חוסר היכולת להתאים אותה לשיאי הצריכה.
"בישראל יש מעט אתרים שמתאימים לכך, בעיקר ברמת הגולן, הרי הגליל ובהר גלבוע. באירופה קיימים אתרים מתאימים יותר, כולל חוות רוח שממוקמות בים. בעומק הים הרוח יותר יציבה וקבועה. מצד שני, הקמה של חוות רוח במים עמוקים היא אתגר הנדסי ופיננסי. ההשקעה הראשונית גבוהה.
"משטר הרוחות בים יציב יותר והם מהוות מטרד פָּחוּת ככל שמתרחקים מהחוף. מנגד, עלויות ההקמה והתפעול תופחות ככל שמתרחקים מהחוף והמרחק מקרקעית הים גדל.
"המקומות האידיאלים להתקנת טורבינות רוח ביבשה מוגבלים. הן יכולות להיות על רכסי הרים, בגאיות שבין ההרים, על קו החוף, או בתוך הים, כפי שעושות חלק מהמדינות בסקנדינביה. אצלן השיקולים הם גם אידיאולוגיים ואסתטיים. הן לא רוצות לפגוע בקו החוף. בים אפשר להתקין טורבינות גדולות ויקרות ולקבל איכות רוח טובה יותר".
אלו אתגרים ייחודיים לתחום הסולארי?
וקנין: "ראשית חשוב לזכור שאנרגיה סולארית אפשר להפיק רק בשעות היום. ולכן פתרונות סולאריים הם בעיקר משלימים. אי אפשר להסתמך עליהם בלבד אם הם לא כוללים מכניזם לאגירה משמעותית של האנרגיה שיאפשר שימוש בה בשעות העומס.
"אתגר שני זו העונתיות. באירופה צריכת החשמל עולה בחורף בגלל שצריך לחמם את הבתים. בחורף יש פחות שעות שמש והקרינה חלשה יותר ולכן הפתרונות הסולאריים אינם מספיקים. בעתיד, בגלל שהיבשת מתחממת, הביקוש לאנרגיה בקיץ באירופה צפוי לעלות בגלל הצורך להשתמש במזגנים לקירור. הקורולציה עם שעות הביקוש עשויה להפוך בעתיד את הפתרון הסולארי למתאים יותר.
"אתגר נוסף הוא הצורך בשטחים גדולים לפריסה של שדות סולאריים. כאשר הקרקע משמשת לייצור אנרגיה אי אפשר להשתמש בה לרוב לצרכים אחרים כמו חקלאות או מרעה. וכמובן, תמיד צריך להתחשב בצרכי הסביבה, הארגונים הירוקים ושמירה על חיות הבר ומערכות אקולוגיות.
"בגלל הצרכים השונים, שעות הייצור והמגבלות, נהוג לשלב בין אנרגיית רוח ושמש במקביל. גם החברות הישראליות נוטות להשתמש בפרוייקטים שלהן בשני סוגי האנרגיה – שמש ורוח, שמשלימים זה את זה. לרוב משלבים אותן גם עם מקורות אנרגיה מסורתיים כמו גז או פחם שהם מאוד זמינים, אבל יותר מזהמים כמובן".
מהן עלויות התחזוקה שמאפיינות את שני התחומים הללו?
וקנין: "בתחום הסולארי עלויות התחזוקה נמוכות מאוד. זה מאפשר ליצרניות הציוד לתת ללקוחות הסכמי אחריות של 20 שנה ויותר. בתחום טורבינות הרוח עלות התחזוקה גבוהה יותר. לרוב נהוג לכלול בתמחור הפרויקט מתן שירות ואחריות של היצרן בתשלום לטווח ארוך".
מה השתנה בתחום אנרגיית הרוח ב-30 השנים האחרונות שהפך אותה ליותר כלכלית?
וקנין: "הדבר המרכזי זה הייצור ההמוני יותר שהפך את הטורבינות והלהבים לזולים יותר. הטורבינות הישנות לא היו יעילות מספיק. חוות הרוח החדשות מתבססות על להבים גדולים וארוכים יותר ולכן ייצור האנרגיה שלהן יעיל יותר. בנוסף, ככל שעולים בגובה עם טורבינה – איכות הרוח יותר טובה ויותר יציבה. הטורבינות המודרניות מחזיקות מעמד זמן רב יותר, ודורשות פחות עלויות תחזוקה".
"זה לא שהיתה מהפכה גדולה. התרחשו הרבה שינויים קטנים שהצטברו והפכו את תחום הרוח ליעיל ורווחי יותר. האתגר המרכזי הוא למצוא קרקע שקרובה מספיק לרשת החשמל ושהבעלים יסכים לשים עליה חוות רוח".
חלק 2: מקורות אנרגיה מתחדשת: יתרונות וחסרונות
רוח, שמש, גאות, שפל, נהרות, סכרים, זבל אורגני וחום מבטן האדמה – מה היתרונות והחסרונות המרכזיים של מקורות האנרגיה המתחדשים שבהם נעשה כיום שימוש בעולם
מהם מקורות האנרגיה המתחדשים שקיימים כיום בעולם?
המושג "אנרגיה מתחדשת" מתייחס בעיקר לאנרגיה המופקת ממשאבי טבע זמינים שאינם מתכלים, כגון שמש, רוח, מים וחום האדמה. אלו משאבים המתחדשים ללא הפסקה באופן טבעי. הם מספקים אנרגיה שנחשבת לנקייה יותר מבחינה סביבתית לעומת זו שמופקת באמצעות נפט או פחם. כל אחד מהם נושא יתרונות וחסרונות הייחודיים לו.
אנרגיה סולארית (שמש): הפקת חשמל או חום ישירות מקרינת השמש באמצעות פאנלים פוטו-וולטאיים או מראות ריכוז.
יתרונות: התבססות על משאב אינסופי. אין פליטת מזהמים. ניתנת להתקנה מבוזרת על גגות, מבנים וחממות.
חסרונות: תלות מוחלטת במזג האוויר ובשעות האור (אין ייצור חשמל בלילה). נדרשים שטחי קרקע גדולים להתקנת הפאנלים.
בישראל: כיום זהו מקור האנרגיה המתחדשת העיקרי של ישראל. המדינה מקדמת הקמת מתקנים אגרו-סולאריים בשטחים חקלאיים, גגות ומאגרי מים צפים כדי לחסוך במשאב הקרקע היקר והמוגבל.
אנרגיית רוח: ניצול משבי רוח להנעת להבי טורבינות ענק המייצרות אנרגיה חשמלית.
יתרונות: יעילות גבוהה, לצד טביעת רגל קרקעית קטנה יחסית. השטח שבין הטורבינות יכול לשמש לחקלאות.
חסרונות: תנודתיות גבוהה בייצור עקב שינויים בעוצמת וכיוון הרוח. פגיעה אפשרית בעופות ומטרדי רעש ונראות לתושבים החיים בסמוך לחוות.
בישראל: הפוטנציאל מוגבל בעיקר לאזורים הרריים (הגולן והגליל בעיקר). הפיתוח של פרויקטים נוספים נתקל בהתנגדויות מארגוני סביבה ומסיבות ביטחוניות (השפעה על מכ"מים).
אנרגיה הידרואלקטרית (מים): הפקת חשמל באמצעות תנועת מים זורמים, לרוב דרך סכרים בנהרות. המים מפעילים טורבינות שמפיקות חשמל.
יתרונות: מקור אנרגיה יציב, רציף וזול מאוד להפעלה לאחר ההקמה. מאפשר שליטה מדויקת בקצב הפקת החשמל.
חסרונות: הקמת סכרי ענק מציפה שטחי טבע עצומים, פוגעת במערכות אקולוגיות, ועלולה להוביל למתיחות בין מדינות החולקות אותו נהר.
בישראל: הפוטנציאל זניח לחלוטין בשל היעדר נהרות זורמים גדולים.
אנרגיה גיאותרמית: שימוש בחום הטבעי האצור בעומק האדמה ליצירת קיטור המפעיל טורבינות חשמל או לצורך חימום.
יתרונות: אספקת אנרגיה נקייה ורציפה ללא תלות בתנאי מזג האוויר או שעות היום.
חסרונות: עלויות הקמה וקידוח ראשוניות גבוהות מאוד. קיים סיכון מזערי לרעידות אדמה קלות באזורי הקידוח.
בישראל: כמעט ואינה קיימת. חברת אורמת הישראלית נחשבת למובילה עולמיות בבניית תחנות כוח גאותרמיות בעולם. רשות החשמל שקלה לאחרונה להרחיב את השימוש באנרגיה גיאותרמית לאור הירידה שחלה בעלויות של קידוחים עמוקים (1.5 עד 2 קילומטר).
ביומסה: הפקת אנרגיה משריפה או פירוק של חומרים אורגניים כמו פסולת צמחית, זבל חקלאי וקומפוסט.
יתרונות: מסייעת בניהול וצמצום פסולת עירונית וחקלאית. אספקת מקור אנרגיה זמין ורציף.
חסרונות: שריפת החומר האורגני פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר מסוימים. גידול יבולים לצורכי אנרגיה מתחרה על שטחי גידול מזון ומקורות מים עם חקלאות מסורתית.
בישראל: השימוש הנוכחי הוא בקנה מידה קטן. ישנם מתקנים לטיפול בשפכים ופסולת חקלאית (הפקת ביוגז). קיימות מספר תחנות כוח קטנות המבוססות על פסולת עירונית. לאחרונה נסגר מכרז משמעותי להפקת חשמל מביומסה תוך טיפול במרבית הפסולת בדרום הארץ.
אנרגיה ימית – גאות, שפל וגלים: ניצול התנועה הקינטית והמחזורית של מי הים והאוקיינוסים כתוצאה מהכבידה כדי לייצר חשמל.
יתרונות: צפיפות האנרגיה של המים גבוהה בהרבה מזו של הרוח. התנועה המחזורית של גאות ושפל ניתנת לחיזוי מדויק.
חסרונות: הטכנולוגיה עדיין יקרה ולא לגמרי מסחרית. מתקנים ימיים חשופים לשחיקה קשה של מלח, סערות ופגיעה בסביבה הימית.
בישראל: הים התיכון מתאפיין בגלים נמוכים יחסית ובחוסר גאות ושפל משמעותיים. הנושא נמצא בעיקר במחקר ופיתוח של חברות הזנק מקומיות.
אגירה שאובה: שיטה לאגירת אנרגיה שאיננה מהווה מקור אנרגיה עצמאי. המים נאגרים בגבהים שונים. כאשר קיים עודף חשמל ברשת, המים נשאבים למאגר העליון תוך צריכת חשמל בעלות נמוכה. בזמן מחסור המים מוזרמים למאגר התחתון ומפעילים בעזרת כוח הכבידה טורבינות לייצור חשמל זמין ומיידי.
יתרונות:
- אמינות וזמינות. ניתן לספק חשמל לרשת בתוך כחצי שעה מרגע הדרישה.
- אורך חיים. המערכות עמידות לעשרות שנים ללא ירידה משמעותית ביעילות לאורך זמן.
- נפח אגירה עצום. ניתן לאזן את הרשת בקנה מידה ארצי כשנוצרים שיאי ביקוש.
חסרונות:
- מגבלה גאוגרפית. נדרשת טופוגרפיה ספציפית כדי לקבל שינויי גובה משמעותיים.
- נזק סביבתי. המאגרים דורשים שטח רב ועלולים לפגוע במערכות אקולוגיות מקומיות.
- נצילות אנרגטית. בתהליך השאיבה וההזרמה כ 20% עד 25% מהאנרגיה המקורית אובדים.
- עלויות. אגירה שאובה נחשבה בעבר לפתרון זול יחסית. כיום, עקב ההתקדמות הטכנולוגית, פתרונות של אגירה מבוססי סוללות נתפסים ככלכליים יותר.
בישראל: ישנם כיום כמה פרויקטים מרכזיים בהם מתקן פעיל בהר הגלבוע פעיל ושני מתקנים בשלבי הקמה בכוכב הירדן ובמנרה. הם אמורים לספק רשת ביטחון קריטית וגמישה שתשפר את יציבות מערכת החשמל המקומית
חלק 3 – פרופיל של מספר חברות ישראליות מובילות בתחום האנרגיה המתחדשת
אנלייט אנרגיה מתחדשת
תחום פעילות עיקרי: אנרגיה סולארית, רוח ואגירה שאובה
שליטה: אין גרעין שליטה מוגדר (מוסדיים)
הכנסות ב-2025: 489 מיליון דולר (כולל הטבות מס – 582 מיליון דולר)
הרכב ההכנסות: ישראל והמזה״ת 38%, אירופה 34%, ארה״ב 27%
תחזית הכנסות ל-2026: 790–820 מיליון דולר
שווי שוק: 39 מיליארד שקל
כללי: אנלייט היא מפעילה כמעט יחידה של תחום הרוח בישראל. בתחום הסולארי הגלובאלי הפעילות שלה היא הרחבה ביותר מבין החברות הישראליות. פעילותה בעולם מתמקדת בארה"ב.
אנרג'יקס
בעלת שליטה: אלוני חץ (50%)
פעילות עיקרית: אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אגירה
הכנסות ב-2025: 762 מיליון שקל
הרכב ההכנסות: פולין 46%, ישראל 27%, ארה"ב 26%
תחזית הכנסות ל-2026: 1.28-1.37 מיליארד שקל.
יעד הכנסות ל-2027: 2.5 מיליארד שקל
שווי שוק: כ-13 מיליארד שקל
כללי: אנרג'יקס מתמחה בפרוייקטים ארוכי טווח לייצור חשמל ממקורות מתחדשים. היא שמה דגש על פרוייקטי רוח באירופה ועל מאמצי התרחבות בתחום הסולארי בארה״ב.
נופר אנרג'י
בעל שליטה: עופר ינאי (27%)
פעילות עיקרית: ייצור חשמל ממקורות סולאריים, אגירה שאובה, וגז טבעי.
הכנסות ב-2025: 317 מיליון שקל
הרכב ההכנסות: ישראל 38%, חו"ל (בעיקר אירופה וארה״ב) 62%
תחזית 2026: החברה קבעה לעצמה יעד הכנסות של 1.2 מיליארד שקל
שווי שוק: כ-7.3 מיליארד שקל
כללי: נופר מתמחה בפיתוח מזורז של פרוייקטי אנרגיה מתחדשת. החברה פעילה הן בייזום והן בהפעלת אתרים לייצור חשמל.
אורמת טכנולוגיות
בעלות: אין גרעין שליטה (מוסדיים בישראל ובחו"ל)
פעילות עיקרית: הקמת מתקני אנרגיה גיאותרמיים, אגירה שאובה, מכירת ציוד לאתרי ייצור החשמל
הכנסות ב-2025: 989 מיליון דולר
הרכב ההכנסות: ארה״ב 60%, שאר העולם 40%
תחזית הכנסות ל-2026: 1.11–1.16 מיליארד דולר
שווי שוק: 17 מיליארד שקל
.
המידע שמופיע לעיל הינו מידע תמציתי בלבד ואין בו כדי למצות או להוות תחליף להוראות הדין, רשות מוסמכת או נהלי החברה, כפי שהיו מעת לעת. האמור לעיל כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות ומידע אחר המתייחסים לאירועים ו/או לעניינים עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית והינם מידע צופה פני עתיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו יצרו עבורו רווחים. אין באמור משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להצביע על תשואות העתיד.
מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות. האמור במסמך זה הינו להערכת אנליסט ואין לראות במידע המובא בו כעובדה או המלצה. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן עשויות להחזיק בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כן, עשויות חברות קבוצת אנליסט, בעלי השליטה, נושאי משרה או עובדים בהן להיות בעלי קשרים עסקיים עם תאגידים הנזכרים במסמך זה או הקשורים בהם, לרבות לקבל או להעניק להם שירותים נוספים. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברות קבוצת אנליסט, לאחת מהן או יותר, ואין לעשות בו כל שימוש, לרבות להפיצו להעתיקו, ללא קבלת אישור מראש ובכתב.
הודעה זו נשלחת אליך בתוקף היותך במאגר של אנליסט אי.אם.אס – שירותי ניהול השקעות בע”מ ( (700042232 ו/או אנליסט קופות גמל בע"מ (700064857, 700064856, 1092873) ו/או אנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ (214054) ובהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א .1981 – אנליסט אי.אם.אס שירותי ניהול השקעות בע”מ .מגדל אלרוב, שדרות רוטשילד 46, ת"א 6688312. ט.ל.ח.
