שיטת ההשקעה הפאסיבית באמצעות מדדים הפכה לפופולארית מאוד בעשורים האחרונים. עם זאת, היא לא חפה מחסרונות לעומת השקעה אקטיבית המנוהלת על די מנהלי השקעות מומחים
ענף קרנות הנאמנות המנוהלות קיים כבר מעל 100 שנים. חלק מהחוקרים סבורים שהקרן המודרנית הראשונה שנפתחה לציבור החוסכים הוקמה בבוסטון תחת השם MFS Massachusetts Investors' Trust. הכוונה היא לקרנות שמאגדות כסף מצד כמה חוסכים מקרב הציבור ומשקיעות אותו עבורו בשוק המניות תמורת עמלה שנתית למנהל הקרן.
בשלב הראשון קרנות הנאמנות הללו היו סגורות ורק לאחר זמן התאפשר להן לצרף משקיעים נוספים. עם השנים הן הפכו למכשיר השקעה עיקרי עבור הציבור שמעוניין להשקיע במניות. היו להן כמה יתרונות מרכזיים:
- פיזור: יכולת לפזר את השקעה על פני מניות רבות ועל ידי כך להקטין את הסיכון.
- נזילות: החוסכים יכולים לממש את השקעה ולהמירה למזומן במהירות וביעילות.
- מומחיות: מנהלי הקרן נהנו מגישה טובה יותר לנתונים של החברות השונות. כך הם יכולים לברור את המניות הראויות יותר להשקעה לדעתם.
- פיקוח: הקרנות מפוקחות על ידי נאמן ששומר על האינטרסים של מחזיקי היחידות בקרן.
במשך כמה עשורים נהנו קרנות הנאמנות המנוהלות – אלו שנכנסות היום תחת הכותרת "השקעה אקטיבית" – מפופולאריות גבוהה. ואולם בתחילת שנות ה-90' החל להתפתח ולהתבסס בעולם מכשיר השקעה חלופי שנהנה מיתרונות לא מעטים – קרן סל (ETF – Exchange-Traded Fund ).
האב המייסד של ענף קרנות הסל ותורת ההשקעה הפאסיבית הוא המשקיע האמריקאי, ג'ון בוגל, מייסד חברת ניהול קרנות הנאמנות ואנגארד. בוגל ניסה לבחון את הביצועים של מנהלי השקעות מומחים אשר מנהלים את כספי הציבור במגוון מכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה. הוא השווה אותם מול מדד S&P500 וגילה שרובם אינם מצליחים "לנצח את המדד" לאורך זמן. רק מיעוט קטן הצליח בכך. גם מחקרים מאוחרים יותר איששו את הממצאים שלו.
בוגל חשב שלאור ממצאים אלו עדיף לעקוב אחר מדדי המניות בעזרת מחשב בשיטה של השקעה פאסיבית במקום לחפש מנהל בשר ודם שיעשה זאת. החיסכון במשאבי ניהול יקרים מאפשרים להוזיל בקרנות הללו את דמי הניהול באופן משמעותי. לשם דוגמא: קרן הסל האמריקאית SPY שעוקבת באופן פאסיבי אחר מדד S&P500 גובה כיום דמי ניהול של 0.09% בשנה.
הפופולאריות של תורת ההשקעה הפאסיבית הגיעה גם לישראל כמובן. בישראל מוצעות כיום לחוסכים עשרות קרנות סל שמכסות מגוון גדול של שווקים. ישנן קרנות סל ישראליות שמחקות מדדי שוק מובילים כמו ת"א 125, או ת"א 35, וישנן קרנות סל שמחקות מדדים זרים כמו S&P500 האמריקאי, FTSE-100 הבריטי או ניקיי 225 היפני. ישנן גם קרנות שמחקות מדדי אג"ח ממשלתיות, מדדי אג"ח קונצרניות, וקרנות שעוקבות אחר מחירי סחורות כמו נפט וזהב.
בנוסף לכך התפתחו בישראל גם מכשירי השקעה פאסיביים לטווח ארוך כגון קופות גמל מחקות, קרנות השתלמות מחקות וקרנות פנסיה מחקות. מכשירים אלו מאפשרים לציבור לחסוך באמצעותם כסף לטווח ארוך וליהנות מדמי ניהול נמוכים לעומת מכשירים שמנוהלים באופן אקטיבי.
יתרונות וחסרונות לשיטות הניהול השונות
לשיטת ניהול השקעות הפאסיבי יש כמה יתרונות מרכזיים:
- דמי הניהול השנתיים זולים מאוד. למעשה, אחת הסיבות המרכזיות לקושי של מנהלי השקעות להכות את המדדים היא שהם צריכים להשיג תשואה עודפת מעל דמי הניהול שהם גובים. נניח למשל שמדד השוק עולה בממוצע ב-10% בשנה. על פני 10 שנים הוא יעלה בכ-160%. קרן מנוהלת שגובה דמי ניהול של 1% בשנה תצטרך להשיג תשואה שנתית ממוצעת של 11% לפחות (או 184% ב-10 שנים) רק כדי להשתוות לביצועי המדד. אם היא גובה 2% בשנה היא תצטרך לייצר תשואה מצטברת של 210% ב-10 שנים. זהו פער שלא קל לסגור.
- נטרול רעשים פסיכולוגיים. מעצם טיבה, שיטת ההשקעה הפאסיבית איננה נופלת לבורות רגשיים שאליהם נופלים אנשים בשר ודם. ישנן שלל מלכודות פסיכולוגיות שעלולות לפגוע בביצועים של מנהלים בשר ודם. כמו למשל, רצון להשיג תשואות בטווח הקצר כדי למשוך לקוחות, שגיאות שנובעות מ"בהלה" מוגזמת בתקופות משבר או מ"תאוות בצע" מופרזת בתקופות גאות.
- שקיפות: המשקיע יודע בדיוק מה הוא מחזיק במכשיר ההשקעה שלו: את המניות או האג"ח שמצויות במדד שאחריו עוקב המכשיר שלו בהתאם למשקלותיהם בו.
- ביצועים עדיפים לאורך זמן. כפי שראינו במחקרים רבים ושונים, ככל שתקופת הזמן מתארכת היצמדות למדדים באמצעות השקעה הפאסיבית מסוגלת לייצר תשואות עודפות על פני רוב מנהלי ההשקעות בעולם.
יתרונות ההשקעה האקטיבית על פני הפאסיבית
- יכולת להכות את המדד. רוב המנהלים אמנם אינם מצליחים להכות את המדדים לאורך זמן. ואולם ישנם עדיין כאלו שעושים זאת, ומצליחים להיות עקביים לאורך זמן. הכאת המדד יכולה להניב למשקיע תשואות עודפות משמעותיות.
- גמישות. ניהול השקעות אקטיבי עשוי להוכיח את עצמו בתקופות מסוימות, בעיקר כאלו שבהן השוק תנודתי מאוד או כשהוא נמצא קרוב לשיא או לשפל שלו. בנקודות כאלו מנהל השקעות יכול לשנות את תמהיל השקעה ועל ידי כך לייצר ללקוחותיו תשואות עודפות.
- המדדים לא נבנו לצורך השקעה. מדדי שוק מובילים כמו דאו ג'ונס או S&P500 לא נבנו כמכשירי השקעה אלא כמכשירי מדידה. הם נוצרו כדי למדוד את ביצועי מנהלי השקעות, וכדי לשמש כברומטר למצב הכלכלה במדינה. אופן הבניה והחישוב שלהם גורמים לא פעם לעיוותים. כך למשל, לא רבים יודעים שכשליש מהמשקל של מדד S&P500 מרוכז כיום ב-7 מניות טכנולוגיה בלבד – מניות הקרויות גם "7 המופלאות". חשיפה שכזו מקטינה את הפיזור עבור המשקיע וחושפת אותו לסיכון שאולי אינו מודע לו. מנהלי השקעות אקטיביים יכולים לפעול כדי לשנות את שיעורי החשיפה הללו ולצמצם את הסיכון עבור המשקיע.
- ניצול הזדמנויות. עורכים של מדדי מניות מבצעים תחלופת מניות במדד מדי תקופה. אחד הקריטריונים העיקריים לכניסה או יציאה ממדד הוא שווי השוק של החברות. לעיתים הדבר גורם לעיוותים בקרנות המחקות ומנהלי השקעות אקטיביים יכולים לנצל זאת.
כפי שראינו, לכל אחת מהשיטות יש מעלות וחסרונות. בתי השקעות מקצועיים נוטים לשלב היום בין שתי הגישות. בשווקים שבהם פיתחו מומחיות הם ינהלו את ההשקעות באופן אקטיבי במטרה לייצר תשואות עודפות. כך למשל מנהלי השקעות בישראל שמכירים היטב את השוק המקומי ינסו לבחור את המניות בישראל בהתאם להבנתם.
כאשר הם משקיעים בחו"ל, הם ייטו להשקיע באמצעות מכשירים עוקבי מדדים. הם יכולים למשל להשתמש במכשירי השקעה עוקבי מדד בארה"ב, גרמניה ובריטניה, ובכך להימנע מהצורך לבדוק כל מניה זרה לעומק. עם זאת, גם בהשקעה בחו"ל יש לא מעט מרכיבים של החלטות אקטיביות. בית ההשקעות עדיין צריך, למשל, להחליט איזה משקל הוא נותן לכל אחד מהשווקים הזרים, תוך ניסיון לתת משקל יתר לשוק שבו הזדמנויות נראות לו הטובות ביותר.
מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט ,(" בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו ייצרו עבורו רווחים. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה (לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן מחזיקות בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כן, עשויות חברות קבוצת אנליסט, בעלי השליטה, נושאי משרה או עובדים בהן להיות בעלי קשרים עסקיים עם תאגידים הנזכרים במסמך זה או הקשורים בהם, לרבות לקבל או להעניק להם שירותים נוספים. ט.ל.ח.