"בשוק הנפט יש כיום עודף היצע של 2.5 – 4 מיליון חביות ליום וזה מה שמכתיב את רמת המחירים הנוכחית", מסביר אנתוני וקנין, אנליסט לתחום האנרגיה באנליסט. "מלחמה מוגבלת בין ארה"ב ואיראן לא תשנה בהרבה את המצב, אבל במקרה של תקיפה אמריקאית שתתארך בזמן ותגרום לסגירה ממושכת של מיצרי הורמוז מחיר הנפט יכול לעלות גם ל-100 דולר לחבית".
תופעה לא שגרתית מתרחשת בשוק הסחורות בחודשיים האחרונים סביב שניים מהנכסים החשובים והסחירים ביותר בעולם – נפט וזהב. מחיר הזהב עולה וכובש פסגות חדשות, ובאחרונה אף דילג לראשונה מעל למשוכה סמלית: 5,000 דולר לאונקיה. בתחילת 2025 עוד נסחר הזהב סביב 2,700 דולר לאונקיה. ההסבר המרכזי לזינוק של הזהב בשבועות האחרונים נעוץ במתיחות הגוברת במפרץ הפרסי לקראת עימות חזיתי אפשרי בין ארה"ב ואיראן. הזהב נחשב מסורתית כנכס מקלט לזעזועים גיאו-פוליטיים ולכן העלייה במחירו מתיישבת עם הניסיון ההיסטורי.
אותו היגיון היה אמור, לכאורה, לרומם גם את מחיר הנפט. מה גם שהמתיחות במפרץ הפרסי, במידה ותתלקח למלחמה בהיקף כזה או אחר, עלולה להשפיע לרעה על היצע הנפט העולמי. זה נכון במיוחד אם איראן תנסה לפגוע בתשתיות הנפט של שכנותיה למפרץ או לסגור את מיצרי הורמוז לתנועת מכליות. מהלך שכזה יעמיד בסכנה כ-30% מהיצע הנפט והגז העולמי ויגרור מחסור חריף בשווקים.
מחיר הנפט אמנם עלה מעט באחרונה, אבל הוא עדיין נסחר סביב רמות של 60-65 דולר לחבית. לשם השוואה, בתחילת 2025 נסחר הנפט סביב רמה של 74-77 דולר לחבית.
חוסר המתאם בין שני הנכסים הללו, ובעיקר העובדה שמחיר הנפט נותר נמוך למרות המתיחות הגבוהה, מעוררים לא מעט שאלות ותהיות. על מנת להבין טוב יותר מה גורם לכך קיימנו שיחה עם אנתוני וקנין, איש מחלקת המחקר של בית ההשקעות אנליסט, שמתמחה בתחום האנרגיה. ניסינו להבין בעזרתו מהם הגורמים שמכבידים על מחיר הנפט כיום, ואלו התרחשויות יכולות לשנות את התמונה בעתיד הנראה לעין.
לאור ההתרחשויות האחרונות ובראשן העלייה החדה במתיחות בין ארה"ב ואיראן – מה מסביר את העובדה שמחיר הנפט עדיין נסחר היום מתחת לכ-65 דולר לחבית?
אנתוני: "הסיבה הראשונה והעיקרית לכך היא שבשוק הנפט יש כרגע עודף היצע. המדינות החברות בארגון אופ"ק וגם כאלו שאינן שייכות לו פועלות בתפוקה כמעט מלאה. היחידות שצמצמו מעט את התפוקה הן סעודיה ואיחוד האמירויות."
"שוק הנפט נחלק כיום לשני סוגים. הסוג הראשון הוא השוק הרגיל שהכרנו תמיד. לצידו קיים "שוק צללים" שפועל במקביל אליו. שוק הצללים מורכב ממדינות מפיקות נפט שיש עליהן סנקציות מסוגים שונים. הוא כולל בעיקר שלוש מפיקות נפט גדולות – רוסיה, איראן ועד לאחרונה גם ונצואלה. מדובר במדינות שאינן יכולות למכור נפט בשוק החופשי, כל אחת מסיבותיה והסנקציות שמוטלות עליה. לכן הן נאלצות לעשות זאת במחשכים."
"צי הצללים הזה מהווה כ-20%-16% מצי הנפט העולמי. הוא כולל בעיקר מכליות ישנות מאוד. הלקוחות העיקריות של צי הצללים הזה הן סין והודו, שתי צרכניות אנרגיה מהגדולות בעולם. למדינות המוכרות אין כל כך אלטרנטיבות. הן לא יכולות למכור למדינות אחרות."
"רבות מהמכליות הללו חונות בסמוך לחופי סין ומחכות שאחד מבתי הזיקוק המקומיים יקנה מהן את הסחורה. ברוב המקרים אלו בתי זיקוק פרטיים בסין שאין עליהם פיקוח ושלסנקציות האירופיות אין השפעה עליהם. הם אלו שקולטים את הכמויות העודפות."
"גם הודו קנתה הרבה נפט מצי הצללים הזה אבל באחרונה הם צמצמו את הרכישות. זה קרה בעקבות הסכם שהיא חתמה עם טראמפ ואחרי שוונצואלה יצאה מהמשחק בעקבות חטיפת הנשיא ניקולס מדורו."
מה אומרות כיום התחזיות לגבי הביקוש לנפט וההיצע שלו בשנה הקרובה?
אנתוני: "סוכנות האנרגיה העולמית,IEA , צפתה באחרונה שהביקוש בקבוצת המדינות המפותחות (OECD) יישאר השנה ללא שינוי. במדינות מזרח אסיה הם ציפו שהביקוש יעלה השנה בכ-1%. הביקוש הנוכחי עומד על כ-103 מיליון חביות נפט ביום. המשמעות היא שבשוק קיים כיום עודף של 2.5-4 מיליון חביות ביום וזה מה שמכתיב את רמת המחירים הנוכחית. בינתיים העודפים מצטברים באתרי אגירה שונים ובמכליות בים. לאחרונה הסוכנות אף הנמיכה את תחזית הצמיחה של הביקוש העולמי לנפט לשנה הנוכחית ל-850 אלף חביות ביום. זאת לעומת תחזיתה הקודמת לצמיחה של 940 אלף חביות. זה אומר שעודף ההיצע יישמר ואולי אף יגדל."
איך משפיעות ההתפתחויות בוונצואלה על ההיצע העולמי?
אנתוני: "ונצואלה למעשה עברה אל הצד ה'לגיטימי'. היא מוכרת עכשיו נפט לארה"ב במקום לסין. זו מדינה עם עתודות נפט עצומות שיכולה תוך כמה שנים להכפיל ואולי אף לשלש את הייצור שלה. כדי שזה יקרה היא צריכה להשקיע הרבה מאוד כסף בתשתיות הייצור שלה שהן מיושנות מאוד."
"הנשיא טראמפ מנסה לרתום לכך את חברות האנרגיה האמריקאיות הגדולות כמו אקסון מוביל, שברון וקונוקו פיליפס. אבל אחרי שהן עברו בעבר סוג של טראומה בוונצואלה, הן לא תמהרנה להשקיע בה. הן השקיעו בה בעבר הרבה כסף ונאלצו למחוק סכומי עתק לאחר שהנשיא הקודם, הוגו צ'אבס הלאים את תעשיית הנפט שלה."
"ונצואלה מפיקה כיום כמיליון חביות ביום. היא יכולה להגיע מהר יחסית ל-2-3 מיליון חביות ביום. בעבר הם כבר הפיקו כ-3.5 מיליון חביות ביום אבל שנים של תת השקעה גרמו לירידה גדולה ביכולת ההפקה שלה."
"הנפט שמופק בוונצואלה נחשב לנפט "כבד" ו"חמוץ" כלומר יש בו הרבה גופרית. זה אומר שעלות הזיקוק שלו גבוהה יותר. אין בעולם הרבה בתי זיקוק שצורכים נפט כזה. בארה"ב ישנם בתי זיקוק כאלו ורובם מרוכזים במפרץ מקסיקו."
באילו מחירים נמכר הנפט ששייך ל"צי הצללים" של איראן ורוסיה?
אנתוני: "ההנחה על נפט 'לא לגיטימי' יכולה לנוע בין 20% ועד לכ-40%. איראן נאלצת לתת הנחות גדולות יותר בהשוואה לרוסיה. בנוסף, איראן לא יכולה לקבל כסף ישירות בגלל הסנקציות הכלכליות עליה שכוללות מגבלות שונות על העברת כספים. השיטה שלה עם סין היא ליצור חשבון צדדי בתוך סין שאליו מועברים הכספים. באמצעות החשבון הזה האיראנים קונים מוצרים שהם זקוקים להם מסין."
"למרות הקשיים שלהן במכירה, אנחנו רואים שאיראן ורוסיה עדיין במשחק. זו הסיבה שאין כרגע מצוקה של כמות בשוק הנפט ועודף ההיצע נשמר. זו הסיבה שהיום, בניגוד לעבר, המתח הגיאופוליטי עדיין לא משפיע כל כך על מחיר השוק של הנפט."
אנחנו רואים שהמתיחות משפיעה רק בקושי אבל העניינים תמיד יכולים להתדרדר. מהם התרחישים המרכזיים שיכולים להשפיע על מחיר הנפט בעתיד הקרוב?
אנתוני: בכל הקשור לאיראן, בשוק מציירים היום שלושה תרחישים מרכזיים:
- "הראשון הוא התרחיש "הטוב". הוא אומר בעצם שלא יקרה דבר והמתיחות הנוכחית תירגע, כנראה באמצעות הסכם כלשהו בין ארה"ב ואיראן. בתרחיש הזה לא חוסמים תעבורה ימית, לא מעוכבות מכליות, ומטענים לא נעלמים בדרך. כל עוד לא מתרחש נזק לשוק הפיזי של הנפט, המחירים ימשיכו להיות מוכתבים ע"י עודפי ההיצע."
- "התרחיש השני כולל תקיפה מוגבלת על איראן אבל לא מעבר לכך. זה תרחיש שיגרום נזק לתשתית ההפקה של איראן. חלקה של איראן בצי הצללים עומד על כ-3.2 מיליון חביות ביום שהם כ-3% מתצרוכת הנפט העולמית. רוב הנפט הזה מגיע לסין ולכן היא תהיה הנפגעת העיקרית. הסינים יצטרכו לקנות נפט ממקומות אחרים ועודף ההיצע שקיים היום יצטמצם."
- "התרחיש השלישי הוא החמור יותר וכולל הסתבכות של ארה"ב במלחמה עם איראן. במקרה כזה איראן עלולה לנסות לסגור את מיצרי הורמוז, ותיתכן פגיעה פיזית בתעשיית הנפט והגז של מדינות המפרץ. בנוסף ייתכן ששני הצדדים יפגעו במכליות ותתעורר בעיה בשינוע הנפט."
"הסתבכות כזו מאיימת על אזור שמייצר כ-30% מהנפט בעולם והיא עלולה לגרום תוך כמה שבועות למחסור בנפט. בכל יום שבו לא יעבור נפט ממדינות המפרץ דרך מיצרי הורמוז המחסור יגדל. מחיר הנפט יושפע כמובן עוד קודם לכן. מחסור של כ-20 מיליון חביות נפט ליום במשך כמה שבועות עלול כמובן לגרום לקפיצה משמעותית של מחיר הנפט."
"חשוב גם לזכור שעקומת הביקוש לנפט היא קשיחה יחסית. לציוויליזציה שלנו יש עדיין תלות גבוהה מאוד בנפט. מי שצריך יקנה נפט ב-100 דולר לחבית וגם ביותר מכך. תרחיש של הסתבכות הוא תרחיש יום הדין. צריך לקוות שלא נגיע לכך."
סעודיה היא מדינה גדולה עם מוצא לים האדום. למה סגירה של מיצרי הורמוז משפיעה עליה כל כך?
אנתוני: "רוב שדות הנפט של סעודיה נמצאים באזור המפרץ. אין לה תשתית גדולה מספיק כדי לייצא ממקום אחר."
היכן נמצאת רוסיה במשחק הזה?
אנתוני: "לרוסיה יש המון משאבי אנרגיה קונבנציונליים. יש לה נפט זמין וקרוב לפני הקרקע, ולכן עלויות ההפקה שלו נמוכות מאוד. ככלל, יש המון מדינות עם רזרבות נפט. השאלה היא אם זה נפט שהוא כלכלי להפקה."
"הנפט הסעודי נחשב לזול ביותר להפקה. לפי הערכות שונות מדובר בעלות שנעה סביב 10 – 15 דולר לחבית. ברוסיה העלויות נעות סביב 20-30 דולר לחבית. נפט בים הצפוני הוא יקר למציאה בשלבי החיפוש אבל זול יחסית להפקה."
"בשכבה היקרה ביותר היום מצויים פצלי שמן. הנפט מופק מהם בטכנולוגיית סדיקה הידראולית שנקראת 'פראקינג'. עלות ההפקה שלו נעה סביב 50-60 דולר לחבית. במחירים הנוכחיים לא ממש כלכלי להפיק אותו או לבצע קידוחים נוספים. עם זאת, הטכנולוגיה הולכת ומשתפרת ועם הזמן הוא נהיה כלכלי יותר. נפט שמקורו ב'פראקינג' יכול להביא מאות אלפי חביות ביום לשוק אבל זה יקרה רק בסביבת מחיר של 70-80 דולר לחבית."
בהנחה שמחיר הנפט לא ישתנה מהותית למעלה או למטה בשנה הקרובה, איך הדבר ישפיע על הרווחים של חברות אנרגיה?
אנתוני: "במידה והמחיר יקפוץ אבל רק לזמן קצר, הדבר לא ישפיע מהותית על חברות האנרגיה הגדולות. ה"מייג'ורס", כפי שהן מכונות, לא יספיקו ליהנות מזה. בתי זיקוק מסוימים שיש להם מלאי גבוה של נפט גולמי אולי יצליחו להרוויח מזה כי הם ישערכו את המלאי לפי המחירים החדשים ללקוחות. מצד שני, אם הם גידרו את מחיר המלאי דרך מכשירים פיננסיים הרווח כנראה יתקזז בחלקו . כך או כך, אלו רק השפעות של טווח קצר."
אם רמת המחירים תעלה מעל 70 דולר ותישאר שם או גבוה יותר, זה טוב לחברות ה"פראקינג" והן יהיו רווחיות יותר ועסקיהן יצמחו.
ברמה הנוכחית של הנפט סביב 60-70 דולר לחבית המייג'ורס עדיין מרוויחות. יש להן פעילות מסורתית מוכחת ורווחית והן נסחרות ברמת מכפילים שנראית סבירה.
מה זה "פראקינג"?
סדיקה הידראולית (Hydraulic Fracturing שמכונה גם Fracking) היא שיטה המשמשת להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה. בקידוח כזה חופרים פיר לעומק רב עד שמגיעים לשכבת סלע בלתי חדירה למשאב אותו מבקשים להפיק.
כעת מחדירים צינור מתכת לתוך הפיר ומזריקים דרכו לתחתית הבאר 'נוזל פראקינג' (תערובת של מים, חומצה אציטית, מלח, חומרים קרמיים וכימיקליים אחרים) בלחץ רב של כ-612 אטמוספירות. הלחץ ההידראולי סודק את שכבת הסלע ויוצר בה בקיעים רבים שהולכים ומתרחבים. על מנת שלא לסתום את המנהרות שנפתחו, מערבבים בנוזל הפראקינג חומרים קרמיים שמייצבים את צורת המנהרות גם לאחר שהן מתרוקנות מנוזל הפראקינג.
משאבים כמו גז טבעי, נפט, פצלי שמן ועוד שהיו כלואים קודם מתחת לשכבות קרקע רבות יכולים לאחר הסדיקה לזרום בחופשיות דרך הפיר אל פני השטח.
שיטת ה'פראקינג' נפוצה בעיקר בארצות הברית וקנדה, אך נמצאת בשימוש גם במדינות נוספות כמו רוסיה, סין וארגנטינה.
המידע שמופיע לעיל הינו מידע תמציתי בלבד ואין בו כדי למצות או להוות תחליף להוראות הדין, רשות מוסמכת או נהלי החברה, כפי שהיו מעת לעת. האמור לעיל כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות ומידע אחר המתייחסים לאירועים ו/או לעניינים עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית והינם מידע צופה פני עתיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968. קורא מסמך זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על המסמך או שימוש בו יצרו עבורו רווחים. אין באמור משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי. אין בתשואות העבר כדי להצביע על תשואות העתיד.
מסמך זה הוכן על ידי אנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ (להלן: "אנליסט"), בהסתמך על מידע שנאסף ו/או על מידע זמין לציבור ממקורות שונים. אנליסט מניחה שמידע זה הוא מהימן ואינה מבצעת בדיקה עצמאית של המידע. האמור במסמך זה כולל הערות, אומדנים ו/או תחזיות. האמור במסמך זה הינו להערכת אנליסט ואין לראות במידע המובא בו כעובדה או המלצה. אנליסט ו/או מי מהחברות הבנות שלה לרבות אנליסט קופות גמל בע"מ ואנליסט ניהול תיקי השקעות בע"מ" ו/או חברה הקשורה למי מהן (להלן: "חברות קבוצת אנליסט"), במישרין ו/או בעקיפין, וכן כל בעל שליטה, נושא משרה ועובד במי מהן אינם אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות נזק ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה או משתמש בו, כולו או חלקו וכן ועשוי להיות למי מהן או למי מבעלי השליטה, נושאי המשרה או העובדים בהם, עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או רכישה ו/או מכירה ו/או ביצוע עסקה, בהתאם למגבלות הדין, עבור עצמם ו/או עבור אחרים, בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך והן עשויות להחזיק בני"ע המסוקרים במסמך זה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות/פנסיוני בכל הנוגע לביצוע פעולה בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או במוצרים פנסיוניים (לפי העניין). מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקה, רכישה או מכירה של נייר ערך ו/או נכס פיננסי ו/או לביצוע כל עסק בהם ו/או ביצוע עסקה במוצר פנסיוני. כן, עשויות חברות קבוצת אנליסט, בעלי השליטה, נושאי משרה או עובדים בהן להיות בעלי קשרים עסקיים עם תאגידים הנזכרים במסמך זה או הקשורים בהם, לרבות לקבל או להעניק להם שירותים נוספים. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברות קבוצת אנליסט, לאחת מהן או יותר, ואין לעשות בו כל שימוש, לרבות להפיצו להעתיקו, ללא קבלת אישור מראש ובכתב.
