הבחירות בארה"ב מתקרבות לקו הסיום: מה תהיה ההשפעה על השווקים

טרמאפ מתכנן הטלת מכסים ושוקל להוריד את מס החברות, האריס צפויה להמשיך לתמוך באנרגיה מתחדשת ואולי גם בהעלאת המיסוי על עשירים | אנתוני וקנין וגיא מועלם, אנליסטים במחלקת המחקר של אנליסט, מנתחים כיצד ישפיעו הבחירות בארה"ב על הכלכלה ועל שוקי המניות

בעוד קצת יותר מחודשיים, ב-5 לנובמבר, יילכו מאות מיליוני אמריקאים לקלפי על מנת לבחור את מנהיג האומה שלהם, שהוא גם במידה רבה מנהיג העולם החופשי. אם עד לאחרונה היה נדמה שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ משייט בנינוחות לעבר ניצחון קל – מאז החלפת המועמד הדמוקרטי לנשיאות, הנשיא ג'ו ביידן, בסגנית הנשיא קמלה האריס, נראה שהמרוץ לבית הלבן נפתח מחדש. נכון לשעת כתיבת שורות אלה, הסקרים מצביעים על מרוץ צמוד כל-כך, שהפערים הם בטווח הטעות הסטטיסטית.

המצב הזה מורט לא רק את עצבי הפוליטיקאים אלא גם מוסיף אלמנט משמעותי של אי-ודאות לשווקים הפיננסיים. לבחירה של טראמפ צפויה להיות משמעות שונה עבור שוקי המניות, האג"ח, המט"ח, הנפט ואפילו הקריפטו מלבחירה של האריס. אז איך משפיעה אי-הודאות בנוגע לתוצאות הבחירות על השווקים הפיננסיים בימים אלה ומה צפויה להיות ההשפעה של התוצאות על הכלכלה ועל הסקטורים השונים? כדי להעמיק בסוגיות האלה, שוחחנו עם אנתוני וקנין וגיא מועלם, אנליסטים במחלקת המחקר של אנליסט.

"בשלב זה, השווקים הפיננסיים מתעלמים במידה רבה ממערכת הבחירות ולא ממש מתמחרים את הסיכויים לניצחון טרמאפ או האריס – לא מפני שהתוצאות לא חשובות, אלא מפני שקשה לחזות אותן", אומר וקנין. "מה שמשפיע על השווקים בטווח הקצר הוא הדו"חות הכספיים שמפרסמות החברות וההערכות לגבי המצב הכלכלי (הסיכוי להאטה או מיתון) ומדיניות הריבית".

לדברי מועלם, "ככל שמועד הבחירות יתקרב, סביר להניח שסקרי הבחירות ומערכת הבחירות יתחילו להשפיע על תמחור הנכסים. לאור העובדה שמערכות הבחירות בארה"ב נוטות להיות צמודות, אנו עשויים לחזות בתנודתיות בשוק בהתאם לסקרים השונים שיתפרסמו".

מצא את ההבדלים: מיסוי עשירים ועד הטלת מכסים על יבוא

וקנין ומועלם מצביעים על כמה הבדלים  עיקריים בין טראמפ להאריס מבחינת המדיניות הכלכלית שהם רוצים ליישם.

• מדיניות המיסוי – חוקי המס של ממשל טראמפ הראשון, TCJA, מ-2017, הכוללים בין היתר הפחתת מס החברות מ-35% ל-21%, צפויים לפוג בסוף 2025. טראמפ מדבר על הארכה שלהם ואף על הפחתה נוספת של מס החברות. עם זאת, הגירעון התקציבי היום גבוה משמעותית מזה שהיה ב-2017, והורדה נוספת של מס החברות תביא לגידול נוסף בגרעון. לכן, גם אם טראמפ יפחית מסים, זה יהיה בשיעור מוגבל מאוד.
  הדמוקרטים, לעומת זאת, רוצים להאריך את החוק באופן חלקי, כך שמס החברות יחזור לעמוד על 35%, בעלי הכנסות של למעלה מ-400 אלף דולר בשנה לא יהנו משיעורי המס הנמוכים יותר והכנסה של מיליון דולר ומעלה תמוסה בהתאם למס ההכנסה השולי ולא לפי מס רווחי הון (הנמוך יותר).
• הטלת מכסים – אחד מסימני ההיכר של מדיניות טרמאפ הוא הטלת מכסים על יבוא לארה"ב, בעיקר מסין. הדמוקרטים בחרו שלא לבטל מכסים שטראמפ הטיל ואף עיבו את חלקם בשנים האחרונות. אם האריס תיבחר, היא צפויה להמשיך במדיניות הנוכחית. עם זאת, חזרה של טרמאפ לבית הלבן תגרור כלל הנראה עלייה נוספת במכסים. הוא מדבר על העלאת מכסים ל-60% על יבוא מסין ול-10% על יבוא מיתר המדינות. להעלאת המכסים תהיה השפעה על האינפלציה (התייקרות יבוא לארה"ב) ומכאן שהיא עשויה להשליך גם על הריבית, אך מידת ההשפעה תלויה באופן העלאת המכסים – מיידית וגורפת או הדרגתית וחלקית. העלאת מכסים עשויה גם לחזק את הדולר, למרות שטראמפ מעוניין להחליש את הדולר כדי לתמוך בייצוא האמריקני.
• רגולציה –  בעוד שהאריס צפויה, ככלל, להמשיך בקידום רגולציות שקודמו בתקופת ממשל ביידן,  ההערכות הן שטראמפ יכוון לצמצום רגולציה במגוון ענפים, למשל:
  בענף הפיננסים, ההערכה היא שהוא יעכב את כניסת תקנות סולבנסי 3 וכך יצמצם את יחס ההלימות הנדרש מבנקים גדולים, מה שיאפשר להם להעמיד יותר אשראי. בענף הטכנולוגיה, אם לפני בחירות 2016 טראמפ נתפס כנוקט גישה לעומתית כלפיי ענקיות הטכנולוגיה, הרי שבימים אלה יש לו 'רומן' עם אילון מאסק ובכירים נוספים בעמק הסיליקון. ההערכה היא שהוא צפוי לנקוט מדיניות מקילה בתחום ההגבלים עסקיים ואישור מיזוגים ורכישות בענף, עד כדי נקיטת צעדי ענישה כלפי האיחוד האירופי, אם יגביל את ענקיות הטכנולוגיה. העמדות של האריס כלפיי התעשייה פחות ברורות, אך היא נחשבת מקורבת לתעשיית הטכנולוגיה.
  שניים מהענפים שבהם הפערים בין שני המועמדים הם הבולטים ביותר הם ענפי האנרגיה והאנרגיה הירוקה. טראמפ, באופן כללי, צפוי לנקוט מהלכים שייטיבו עם תעשיית האנרגיה המסורתית, בעוד שהאריס צפויה להמשיך במדיניות המיטיבה עם תעשיית האנרגיה הירוקה. טרמאפ צפוי לצמצם את המגבלות (משיקולי איכות הסביבה) על חיפוש נפט . האריס, לעומת זאת, היא חלק מממשל ביידן, שהרחיב את ההטבות לאנרגיה מתחדשת ולייצור ציוד לאנרגיה מתחדשת.  טראמפ צפוי לנסות לצמצם בחקיקה את ההטבות התומכות במניעת זיהום, דוגמת פעילות כלי רכב חשמליים, אם כי היסטורית קשה מאוד לבטל חקיקה בארה"ב, כך ששינוי, אם אכן יבוצע, צפוי להשפיע רק על ההטבות שיינתנו בעוד שנים.
• הגירה – טראמפ שואף לגרש מיליוני מהגרים בלתי חוקיים ולחזק את הגבולות משמעותית, בעוד שהאריס מתמקדת בסיוע למדינות המקור של המהגרים, השקעות לצורכי העסקה במדינות ביניים כדי לצמצם את כמות האנשים שמנסים לחצות את הגבול והגדלת מכסות ההגירה החוקית, כדי שהמהגרים יוכלו לשלם מסים. הגבלה או גירוש של מיליוני מהגרים בלתי חוקיים עלולה להוביל למחסור חמור בכוח אדם בחקלאות ובבנייה, לזינוק בשכר  ולאינפלציה, שכאמור ישפיעו על הריבית.
• השקעה בתשתית להטענת רכבים חשמליים ובתשתיות בכלל – ממשל ביידן העביר חוק להשקעה של כ- 7.5 מיליארד דולר על ידי הממשל לצורך סיוע למדינות להתקין כ-500 אלף מטענים מהירים לרכבים חשמליים עד 2030, בעוד שטראמפ לא מאמין ביוזמה. למרות שהוא לא יכול לבטל חוק שעבר ברוב דו-מפלגתי ללא תמיכה מהקונגרס, הוא ציין כי "ינתב" את הכספים שעוד לא נוצלו למטרות אחרות, כמו בניית כבישים, גשרים וסכרים.
• מדיניות חוץ וביטחון והשפעתה על חברות ביטחוניות באירופה – במשך שנים, מדינות רבות באיחוד האירופי לא עמדו ביעד ההשקעה שלהן בביטחון כפי שנקבע בברית נאט"ו – לפחות 2% מהתוצר לכל מדינה. כל זה צפוי להשתנות אם טראמפ ינצח. טרמאפ איים בעבר שלא יתמוך צבאית במדינות שלא עומדות ביעד ההשקעה ואף יעלה את הרף ל-3% מהתוצר. מאחר שמדינות נוטות לרכוש ציוד צבאי מחברות מקומיות, עלייה בהוצאות הביטחוניות של מדינות באירופה צפויה לחזק משמעותית את החברות הבטחוניות האירופאיות.
  תחום אחר של מדיניות החוץ של טראמפ שעשויות להיות לו השלכות משמעותיות על הכלכלה ועל השווקים הוא המדיניות כלפיי טייוואן. "חוק היחסים עם טייוואן" שחוקק לפני 45 שנה מעגן את המחויבות של ארה"ב להגנה על בטחונה של טייוואן מפני סין, כאינטרס אסטרטגי אמריקאי. טרמאפ מאתגר את המחויבות ארוכת השנים הזו ודורש מטייוואן לשלם תמרת ההגנה האמריקאית עליה. חברת השבבים הטייוואנית TSMC היא אחת הספקיות הגדולות ביותר של רכיבים חיוניים לחברות הטכנולוגיה. פגיעה במטרייה הבטחונית שמעניקה ארה"ב לטייוואן עלולה להביא להשתלטות סינית עליה, דבר שיהיו לו השפעות מרחיקות לכת על סקטור הטכנולוגיה ועל השווקים.

טראמפ טוב לחברות הבטחוניות האירופאיות, האריס לאנרגיה המתחדשת

כיצד, אם כן, ישפיעו תוצאות הבחירות על השווקים ועל הסקטורים השונים? "בטווח הקצר, ככל שהסקרים יצביעו על יתרון לטרמאפ, ניתן להעריך כי הדבר יעניק רוח גבית למניות של חברות בטחוניות אירופאיות ולסקטור האנרגיה המסורתית. לעומת זאת, ככל שהסקרים יצביעו על יתרון להאריס, הדבר עשוי לסייע למניות האנרגיה המתחדשת ובמידה מסוימת גם לחברות בתחום טעינת רכבים חשמליים", אומר  מועלם.
וקנין: "לגבי הטווח הבינוני-ארוך, ההשפעה על השווקים תלויה בעד כמה הנשיא או הנשיאה הנבחרים יצליחו ליישם את התוכניות שלהם. כדי ליישם את התוכניות שלהם באופן מלא, הנשיא או הנשיא הנבחרים יזדקקו לא סתם לניצחון אלא לניצחון מוחץ, כולל רוב מוצק בשני בתי הנבחרים – הסנאט ובית הנבחרים. ניצחון מוחץ כזה, שכולל גם את הנשיאות וגם רוב מוצק בשני בתי הנבחרים, הוא תסריט שסיכוייו נראים כרגע לא גבוהים, אבל הכל עוד יכול לקרות. אם טראמפ יזכה בניצחון גורף כזה, הוא ילך הכי רחוק שאפשר עם קיצוצי המסים, קיצוץ חוק האנרגיות המתחדשות, חסימת הגבול והטלת מכסים. אם האריס תגרוף את כל הקופה, סביר שהיא תבטל את רפורמת המס הקודמת של טרמאפ, תגדיל את ההטבות לאנרגיות מתחדשות וגם עשוי לחתום על רפורמה בינלאומיות בשם OECD tax deal, שתגרום לחברות הענק מיסוי מינימלי של 15% ללא קשר למדינה שבה הן נמצאות. אם האריס תלך עד הסוף עם התוכנית להחזרת מס החברות ל-35% ומיסוי רווחי הון של למעלה מ-1 מיליון דולר לפי המס השולי, יכולה להיות לכך השפעה שלילית על השווקים. מצד שני, חלק מהצעדים שטרמאפ מתכנן בתחום המכסים, ההגירה ועוד, צפויים לעודד אינפלציה וגם לכך עשויות להיות השלכות ניכרות על השווקים.
"אבל, כאמור, הסיכוי לניצחון כל כך גורף לצד אחד לא גבוה. ללא שליטה מלאה בשני בתי הנבחרים, יהיה מאתגר יותר להעביר רפורמות משמעותיות והשינויים יהיו יותר על בסיס המדיניות הקיימת. כך שהכל עוד פתוח, ולא פלא שהשווקים ממתינים כרגע לראות לאן נושבת הרוח ולא נוקטים עמדה".