עניין של זמן: הגיל שלנו הוא פרמטר חשוב לאופן ניהול העושר שלנו

איך יכול הגיל להשפיע על תמהיל הנכסים שלנו ועל הסיכון בהשקעה, מהו המודל הצ'יליאני ולמה לא רק שנת הלידה קובעת היכן נשקיע את הכסף

עמית, בת 18, עומדת להתגייס לצה"ל בעוד מספר חודשים. עד לגיוס, היא חיה בבית הוריה ועובדת במאפייה הסמוכה לביתה. מלכה, סבתא של עמית, היא פנסיונרית בת 82, אלמנה, החיה בדירה בבעלותה ומתקיימת מקצבה פנסיונית.

לעמית יש מעט מאוד הון שחסכה אך לפניה עוד עשרות שנים שבהן תוכל (וסביר שאף תצטרך) לעבוד כדי להתקדם כלכלית ולהגשים את שאיפותיה וחלומותיה הרבים. מלכה, לעומתה, נמצאת בגיל השלישי, מאחוריה עשרות שנות עבודה והון שצברה (יחד עם בעלה ז"ל). את עיקר הכסף היא מייעדת למימון הוצאות טיפול סיעודי ורפואי לשארית חייה, ככל שתזדקק, ואת מה שיישאר בכוונתה להוריש לילדיה ולנכדיה.

הסבתא והנכדה נמצאות בשלב אחר בחיים. יש להן צרכים שונים, מטרות שונות וגם תוחלת חיים שונה. האם הגיוני שהחסכונות של שתי נשים שפער הגילאים ביניהן הוא עשרות שנים יושקעו באותו אופן? בשאלה הזו בדיוק תתמקד הכתבה הנוכחית, שהיא השנייה בסדרת כתבות שבה פתחנו בחודש שעבר, העוסקת בשיקולים שיש להכיר במטרה לנהל נכון את העושר הפיננסי שלנו ולהגדיל את פוטנציאל התשואה לאורך זמן.

להתאים בין רמת הסיכון לגיל החוסך

תזכורת: בכתבה הראשונה בסדרה ראינו שההון שלנו מפוזר בין נכסים ומוצרי חיסכון שונים ובין אפיקי השקעה שונים (לינק לכתבה). הבנו שאין דרך אחת נכונה לפזר את הכסף בין המוצרים ואפיקי ההשקעה ושיש להתאים את תמהיל הנכסים לצרכים השונים של כל אדם. עוד הבנו שפרמטרים אישיים כגון גיל, מצב משפחתי, מצב רפואי וגם האופי שלנו משפיעים על ההחלטה כיצד לחלק את הכסף שלנו בין מוצרי החיסכון ואפיקי ההשקעה. בכתבה זו אנו מתמקדים רק בהשפעה האפשרית של הגיל על ניהול העושר הפיננסי שלנו.

למה הגיל שלנו משמעותי? ראשית, כי ההחלטה איפה לנהל את כספנו והיכן להשקיע אותו צריכה לשרת את הצרכים הספציפיים שלנו, וצרכים אלה משתנים עם הגיל. שנית, ככל שמאחורינו יותר שנות חיסכון, כך סביר להניח שצברנו הון רב יותר ושהוא יהיה "מפוזר" בין יותר סוגי נכסים.

אבל הסיבה המרכזית קשורה לרמת הסיכון הטמונה באפיקי ההשקעה השונים שבהם ההון שלנו מושקע, כגון מניות, אגרות חוב וכו'. כלל יסוד בהשקעות הוא שקיים מתאם בין סיכון לסיכוי – ככל שהתשואה הפוטנציאלית מההשקעה גבוהה יותר, כך גם הסיכון להפסד מההשקעה, ולהיפך: ככל שנכס נתפס כמסוכן יותר להשקעה (כזה שקיים סיכוי גבוה יחסית להפסד של חלק מההשקעה או כולה) – כך התשואה הפוטנציאלית במקרה שההשקעה תצליח צפויה להיות גבוהה יותר.

ניתוח של התנהגות שוקי ההון לאורך עשרות שנים מדגים כלל זה היטב: משורה של מחקרים עולה בצורה ברורה שמניות הן אפיק ההשקעה שמניב את פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר לאורך זמן מבין נכסי ההשקעה הסחירים. כך, למשל, מחקר* שנערך ב-16 מדינות מפותחות, בהן ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה, בדק את התשואות של שוק המניות, אגרות חוב לטווח ארוך וקצר ומחירי בתים במשך 145 שנה (בין השנים 1870-2016). הממצאים העלו שהתשואה מהשקעה במניות והעלייה במחירי הבתים בתקופה זו היו דומות – כ-7% בממוצע שנתי (עם עדיפות קלה למחירי הבתים), בעוד שהתשואה מהשקעה באג"ח הייתה נמוכה בהרבה. אולם, ב-35 השנים האחרונות שבהן נערך המחקר (1980-2015), שוק המניות הניב תשואה שנתית ממוצעת גבוהה משמעותית – 10.7%, בעוד שמחירי הבתים הניבו תשואה ממוצעת של 6.4%, אג"ח ארוכות – 5.75% ואג"ח קצרות – 1.8%.

עם זאת, מניות הן גם אפיק השקעה תנודתי מאוד – כלומר, בטווח הקצר, השקעה במניות טומנת בחובה סיכון להפסד של חלק מההשקעה או כולה. כך, לדוגמה, מדד s&p-500, בו נסחרות 500 המניות הגדולות בבורסה האמריקאית, עלה ב-24% בשנת 2023, אך שנה קודם לכן, ב-2022, הוא ירד ב-19%. מדד נאסד"ק, המאגד את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עלה ב-53.81% ב-2023, לאחר צניחה של כ-32.97% ב-2022.

המסקנה היא שככל שלמשקיע יש יותר שנות השקעה לפניו, כך פוטנציאל התשואה מהשקעה במניות גדל ביחס לסיכון להפסד, ולהיפך: אם למשקיע נותרו שנות השקעה מועטות באפיקים מנייתיים, הוא עשוי להיות חשוף יותר לתנודתיות של שוק המניות.

הכירו את המודל הצ'יליאני

אחד הביטויים הבולטים לגישה זו הוא המודל הצ'יליאני – גישה לניהול כספי הביטוח הפנסיוני שפותחה בצ'ילה ומיושמת בישראל מ-2016, תחת השם חכ"מ (חיסכון כספי מותאם). בבסיס המודל עומדת התפיסה שיש להתאים בין רמת הסיכון בהשקעה לגיל החוסך, כך שחוסך צעיר יחסוך שיעור גבוה מהחיסכון הפנסיוני שלו באפיקים ברמת סיכון גבוהה, וככל שהחוסך מבוגר יותר, רמת הסיכון אמורה לרדת.

המודל מיושם בישראל באופן הבא: מנהלי מוצרי החיסכון הפנסיוני – כגון קרנות פנסיה וקופות גמל לחיסכון – נדרשים לנהל מסלולי השקעה תלויי גיל: מסלול השקעה למי שטרם מלאו להם 50, מסלול השקעה לבני 50-60 ומסלול השקעה לבני 60 ומעלה, כאשר בקרנות הפנסיה המשלמות קצבה ישנם גם מסלולים למקבלי קצבה. מסלולים אלה הם מסלולי ברירת המחדל שאליהם מצורפים המשקיעים, אך אין חובה לחסוך דווקא בהם. כל חוסך רשאי להחליט על המסלול המתאים לו מבין מגוון רחב של מסלולים בחיסכון הפנסיוני בהתאם לצרכים הספציפיים שלו. רק אם החוסך לא נתן הנחיות אחרות, ברירת המחדל תהיה שהחיסכון הפנסיוני יושקע במסלול התואם את קבוצת הגיל שלו.

לא רק הגיל קובע

חשוב להדגיש: הגיל הוא שיקול חשוב בהחלטה כיצד לפזר את הכסף בין אפיקי ההשקעה, אבל אינו היחיד.

חשוב לזכור גם שהכלל שלפיו לצעירים יש "טווח השקעה" ארוך יותר רלוונטי בראש ובראשונה לחיסכון הפנסיוני. אולם, רובנו לא חוסכים רק לפנסיה אלא גם למטרות אחרות – למשל, רכישת דירה או נסיעה משפחתית לחו"ל. לכן, חלוקת ההון בין האפיקים ובין המוצרים השונים לא מושפעת רק מהגיל אלא גם משיקולים נוספים, כגון המצב המשפחתי, האופי שלנו ומטרת החיסכון, שעל השפעתם על הרכב תיק הנכסים נרחיב בכתבות הבאות.

מסלולי המודל הצ'יאליני בישראל – חכ"מ (חיסכון כספי מותאם)

• מסלול לעמיתים עד גיל 50
• מסלול לגילאים 50-60
• מסלול לגילאים 60 ומעלה
• מסלול למקבלי קצבת פנסיה