האם ה-AI משנה את כללי המשחק בענף התוכנה?

כניסה מואצת של פיתוחים חדשים בבינה מלאכותית  שמסוגלים לייעל משמעותית את עבודת כתיבת התוכנה מקטינים במהירות את החפיר הכלכלי של חברות תוכנה וותיקות וגדולות. כתוצאה מכך המניות שלהן איבדו  גובה בחודשים האחרונים. בנוסף לכתיבת קוד, כניסת סוכני הבינה המלאכותית עלולה לשנות תחומים רבים בהם פיננסים, שירות לקוחות, תמיכה טכנית או שיווק.

סיפור 1: ליעד יוסף ועדו סלומון הם שני אנשי פיתוח ישראליים שחיפשו דרך לרתום את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לטובתם. עד לפני כשנה הם עדיין עבדו במשרות רגילות – יוסף היה עובד של חברת שופיפיי המפעילה פלטפורמת מסחר אלקטרוני מבוססת ענן וסלומון הועסק בחברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס.
במשך שלושה ערבים של עבודה משותפת, במקביל למשרות הרגילות שלהם כארכיטקטים לתוכנה, פיתחו השניים כלי שמאפשר לחבר מודלים וסוכני בינה מלאכותית למאגרי קוד בגיטהאב (GitHub). גיטהאב הוא שירות אירוח מבוסס ענן המאפשר למפתחים לאחסן, לנהל ולשתף את קוד המקור של הפרויקטים שלהם. הוא נחשב לכלי פופולרי מאוד לניהול גרסאות ושיתוף פעולה.
הכלי שהושק לפני כשנה זכה להצלחה מיידית. כארבעה חודשים לאחר מכן החליטה חברת התוכנה מאנדיי לצרף אליה את שני המפתחים ולהעניק להם מענקי חתימה שמוערכים בכמה מיליוני דולרים לכל אחד.

סיפור 2: החברה הישראלית Base44 הוקמה בתחילת 2025. היא לא גייסה הון והעסיקה רק 6 עובדים שגויסו כולם ביוני 2025.
היזם שהקים את החברה, מאור שלמה החליט "לבנות מוצר מאפס". הוא השקיע בו לבדו כ-30 אלף שקל. המוצר שפיתח מאפשר לבנות אפליקציות ללא כתיבת קוד של המפתח. הלקוח מסביר לתוכנה איזו אפליקציה הוא רוצה והיא בונה הכל מאפס.
ביוני 25', כחצי שנה לאחר הקמת Base44, החליטה חברת התכונה הישראלית Wix לרכוש אותה בסכום ראשוני של 80 מיליון דולר. "Base 44 מאפשרת יצירה דיגיטלית ללא קוד ובקלות, באמצעות חוויית AI אינטואיטיבית מבוססת שיחה בשפה טבעית, בניית אפליקציות מותאמות אישית", הסבירה Wix את הרציונל מאחורי הרכישה.

שני הסיפורים הללו מדגימים את ההזדמנות האדירה שמציעה היום טכנולוגיית AI למהנדסי תוכנה, כמו גם לאנשים יצירתיים שאינם בהכרח בעלי רקע טכנולוגי.

אבל להזדמנות הזו יש גם צד אפל: אם מתכנתים בודדים מצליחים לפתח מוצר מועיל ומצליח בזמן אפסי – מה זה אומר על אותם אלפי מהנדסים שנדרשו עד היום כדי לפתח מוצרי תוכנה משוכללים אחרים? ומה זה אומר על חברות התוכנה עצמן? האם התפתחות כזו היא סיכון עבורן או שאולי זו בכלל הזדמנות?
אם שואלים את משקיעי וול סטריט – מבחינת חברות התוכנה  הסיכונים הללו גבוהים כיום משמעותית מההזדמנויות. התוצאה: מדד S&P  לחברות התוכנה נפל בתוך חצי שנה בכ-26%, ובכ-19% מתחילת 2026. החשש הגדול הוא שעם כל התקדמות שנרשמת בעולמות הבינה המלאכותית, כך גדל האיום על המודלים העסקיים שהזינו את חברות פיתוח התוכנה עד כה.

"מבחינה היסטורית, סקטור התוכנה נהנה תמיד מ'חפיר' כלכלי עמוק שהגן עליהן", מסביר יהונתן צור מנהל תחום השקעות חו"ל באנליסט. "החברות הללו נסמכו על הון אנושי איכותי, מעט מאוד הוצאות הוניות וחסמי כניסה גבוהים. כל אלו הקנו להן צמיחה בהכנסות, רווחיות גבוהה, ויכולת חיזוי גבוהה".
"התפיסה של המשקיעים לגביהן היא שהן מצויות בפסגת הטכנולוגיה. אלו היו חברות שקשה מאוד להתחרות בהן. לשם השוואה: חברות טכנולוגיה שפיתחו שבבים אנלוגים או  חומרה נתפסו יותר כפעילות בתחומים של 'קומודיטי'. כלומר מוצרים פחות מתוחכמים שקל יותר, יחסית, להתחרות בהן".

נסה להסביר כיצד התחיל כל התהליך ומה בעצם השתנה
צור: "לפני כ-15 שנים חברות תוכנה רבות שינו את המודל העסקי שלהן. הרעיון היה כזה: במקום למכור זיכיון לתוכנה פעם בכמה שנים, הם עברו לתהליך של מתן התוכנה כשירות – Software As A Service – או בקיצור SAAS. המשמעות היא שחברת התוכנה מספקת שירותי תוכנה על גבי ענן וגובה דמי מנוי לכל משתמש נוסף".
"מבחינה תחרותית השיטה הזו סיפקה לחברות התוכנה יכולת לעגן אליהן את הלקוחות בצורה חזקה ועמוקה יותר. מבחינה פיננסית יש לכך חשיבות גדולה: ההכנסות מוכרות כל חודש ולא בפריסה לכמה שנים. זה טוב מול משקיעים שרוצים לראות זרם הכנסות קבוע ויציב. המעבר ל-SAAS השתלב מצוין עם המעבר לענן, שפתר לחברות את העיסוק המתמיד בניהול טכנולוגיות המידע שלהן".
"הלקוחות מצידם קיבלו הרבה יותר גמישות. כל עובד חדש יכול להתחבר למערכת בקלות ולקבל שירות מלא".

איך עידן הבינה המלאכותית משנה את המודל הזה?
צור: "בעידן הנוכחי החברות צריכות להתמודד עם שני שיבושי AI מהותיים. הראשון הוא שיבוש מסוג של: 'אני אחליף אתכם'. הוא מוכר בתעשייה דרך הדילמה: Built vs Buy. האם עלי לבנות מוצר תוכנה לבד או שעדיף לקנות אותו? זהו סוג השיבוש שמציג ChatGPT של חברת OpenAI. את סוג השיבוש השני מייצג 'קלוד', הסוכן שפיתחה חברת אנתרופיק, שמשתמש בנתונים שמייצרות תוכנות אחרות בצורה יעילה בהרבה לעומת עובדים אנושיים".
"בניית מוצר תוכנה לבד היא עסק יקר. צריך עובדים, משרדים, זה לוקח זמן ולוקח כסף. כיום ה-AI מקצרת תהליכים כאלו מחודשים לימים".
"מהירות הפיתוח הואצה מאוד והעלויות ירדו באופן דרמטי. המשמעות היא שמחסומי הכניסה ירדו במידה משמעותית. ירידה שכזו מבשרת כמובן על החרפה בתחרות".

נסה להדגים לי את השינוי הזה דרך דוגמא שקל להבין
צור: "נניח שעובד במחלקת שיווק רוצה להכין מצגת למנהלים. בעבר זו הייתה משימה שנדרשו לה, נניח, 10 או 15 שעות עבודה. היה צריך לאסוף חומר, לארגן אותו, לסדר אותו בשקפים, לבחור תמונות, לעצב כותרות, לעשות הגהה. כיום בעזרת כלים כמו ChatGPT ניתן להכין מצגת כזו בדקות בודדות. זה שינוי דרמטי".
"ניקח דוגמא מעולם האקדמיה. בעבר כדי להכין עבודה סמינריונית היה צורך לקרוא 40 מאמרים, לסכם אותם, לזקק אותם, להוציא מהם את עיקרי הדברים, לבנות תיזה ולערוך את הטקסט בהתאם לכללים האקדמיים. כיום אתה נותן לסוכן דיגיטלי לסכם לך את כל המאמרים ולכתוב את רוב העבודה. נותר בעיקר לשכתב ולערוך".
"הדוגמאות הללו מתארות בעצם את מה שקורה כיום בכתיבת קודים של תוכנה. מהירות הפיתוח הואצה בסדרי גודל".

היכן אתה מזהה את הסכנות העיקריות לחברות התוכנה?
צור: "סכנה ראשונה היא התחרות שגוברת מאוד. אם אפשר לקחת מוצר שדרש בעבר אלפי שעות תכנות ולפתח אותו בימים בודדים, מחסומי הכניסה יורדים דרמטית. ירידה של מחסומי כניסה משמעותה תחרות גבוהה וירידה ברווחיות".
"נניח שאתה רוצה לבנות מאזן חשבונאי של חברה. ChatGPT לוקח את כל הנתונים, מכניס אותם לקופסה שחורה ופולט מאזן. אם תרצה לשנות נתון כלשהו החישוב יתחיל בכל פעם מחדש".
"כל בקשה חוזרת של משתמש לפלט חדש מייצגת גישה שלפיה המידע נשמר אצל Open AI. היא זו שתיתן בסוף מענה לכל משימה שתידרש ממנה".
"את הגישה שניה מייצג 'קלוד' של חברת אנתרופיק.  זו גישה שאומרת 'אני התוסף שמביא את הערך'. 'קלוד' מתלבש על תוכנות קיימות – למשל, גיליון אקסל – ובעזרתן הוא מייצר את המאזן. 'קלוד' לא מחליף את התוכנות עצמן, אלא את מי שמשתמש בהן. והוא עושה זאת בצורה יעילה, מהירה וזולה יותר".
"מדובר בשתי דרכים שונות לתקוף את הבעיה. כל אחת מהן מתאימה ליישומים אחרים".
"הבשורה היא ש'קלוד' מציג גישה של שיתוף פעולה עם חברות התוכנה. אבל במקרים רבים הוא הופך את התוכנות (וחברות התוכנה) לשדות של נתונים. המשתמש הסופי כבר לא ייכנס, כפי שעשה עד היום, לגיליונות האקסל עצמם. 'קלוד' עושה את זה בשבילו".
"כשחברות התוכנה עברו למודל SAAS הן מכרו ללקוחות שלהן "מושבים (Seats)" או "משתמשים (Users)". כעת הלקוחות יכולים להשתמש בסוכן דיגיטלי אחד במקום בעשרה טלפנים שעבורם נקנו עשרה "Users.

"בשתי הגישות – תחרות בחברות התוכנה או שיתוף פעולה איתן –  עדיין נותרת השאלה הבאה: כמה מההכנסות יפגעו עקב הירידה במכירת Users. זה מה שבעיקר מדאיג כיום את המשקיעים".

האם רואים כבר אצל חברות התוכנה, או אצל לקוחות שלהן, השפעות כלשהן? האם חברות מפטרות עובדים כי הן משתמשות בסוכנים דיגיטליים?
צור: "אצל חלק רואים. חברות כבר מפטרות עובדים ואומרות נשתמש ב-AI. אבל הן עדיין זהירות. הן עדיין לא עושות את זה במסות גדולות".
"ניתן לומר שעבור הלקוחות של חברות התוכנה זו התפתחות חיובית שתאפשר להן להפחית עלויות".
"לגבי חברות התוכנה עצמן קיימים לא מעט סימני שאלה. חברה כמו מיקרוסופט למשל תהנה מהפחתת עלויות עובדים ועלייה בביקוש לשירותי המחשוב שלה. מצד שני, יהיו לה כנראה פחות הכנסות ממכירת Users ללקוחות שבוחרים להיעזר בבינה מלאכותית ומקטינות את מספר העובדים".
"בנוסף, ייתכן שהמודל העסקי של החברות ישתנה בעתיד. הן תצטרכנה  לעבור ממודל של מחיר על פי כמות משתמשים למודל של חיוב על פי כמות צריכת נתונים וחישובים. מודל שמזכיר קצת את  חישוב חשבון החשמל שלנו".
"ייתכן שבמקום לגבות, נניח, 50 דולר לחודש ממנוי אנושי, יצטרכו למדוד כמה שאילתות שיגר סוכן הבינה המלאכותית אל תוכנות כמו אקסל ופאואר פוינט. אלו מודלים שישנו את כל החשבון הכלכלי של החברות הללו".

איך כל הדברים הללו מתבטאים כרגע בשוקי ההון?
צור: "הדבר הראשון לראות הוא שמשקיעים חשים אי וודאות, רואים זאת דרך ירידת מחיר המניות וירידת המכפילים שלפיהם הן נסחרות".
"מבחינת התוצאות של החברות עצמן – השינוי טרם קרה. עדיין לא רואים פגיעה בהכנסות שלהן. למרות זאת, המשקיעים מפתחים חשש".
"כולם שואלים את עצמם אם אנחנו בדרך למה שנקרא "האפוקליפסה של מודל ה-SAAS?". מה גם שבכל יום כמעט יוצא סוכן חדש עם פיצ'ר חדש. פעם חברות היו משיקות תוכנה חדשה פעם בשנה ועושות סביבה אירוע השקה נוצץ. היום זמני ההשקה התקצרו מאוד לרמה של ימים או שבועות אחדים. חוסר הוודאות הוא גדול מאוד".

אלו חברות יוכלו להתחמק מהנחשול הזה? למי מהן יש יותר סיכוי לשמור על החפיר שלה?
צור: "לא כל החברות חשופות באותה מידה. ישנן חברות שיש להן עדיין ידע מסחרי רב או חסמים רגולטוריים שמבדילים אותן מאחרים".
"מוצרי סייבר למשל פחות רגישים. שם עלות הטעות עבור הלקוח יכולה להיות גבוהה מאוד. לא כל פיתוח מהיר וזול יוכל לכבוש את השוק. ככל שמדובר בתחומים קריטיים השינוי יקרה לאט יותר".

איזה עוד ענפים למעט תוכנה יושפעו בקרוב מסוכני הבינה המלאכותית?
צור: "תחומים שמתאפיינים במשימות פשוטות שחוזרות על עצמן הם הפגיעים ביותר לאוטומציה הדיגיטלית. זה כולל תחומים כמו תמיכה טכנית, פיננסים, הנהלת חשבונות, עיצוב גראפי ושיווק".
"מקצועות פיזיים יוותרו בשלב זה מחוץ לתחום הפגיעה. יותר מורכב לסוכנים דיגיטליים להחליף נגרים שרברבים או טכנאי שטח".
"אין ספק שמדובר בשינויים מהירים וגדולים והם ישפיעו על תעשיות שלמות. כרגע רק חלק מהחברות והתעשיות מתמודדות עם האתגרים הללו".
"בראייה ארוכת טווח, השינויים שאנו חווים כיום הם חיוביים במהותם לכלכלה ולחברות. הם מייצרים קפיצת מדרגה ביעילות ובפריון, ובכך הם מאפשרים להפנות משאבי פיתוח לתחומים חדשים שיוכלו לקדם עוד יותר את רווחת האנושות".