ניתוח אנליסט: השלכות המלחמה על הכלכלה ועל שוק ההון

השבועות האחרונים הם מהקשים שידעה החברה הישראלית. מדינת ישראל ידעה מלחמות ואבדות כואבות אך הצליחה להקים מדינה משגשגת, פורחת וחזקה. עוצמת החברה הישראלית באה לידי ביטוי גם בימים אלה בגילויים מרגשים של גבורה בשדה הקרב, ערבות הדדית והתגייסות החברה האזרחית.

לאירועים הבטחוניים יש, באופן טבעי, השפעה גם על הכלכלה הישראלית ועל שוק ההון. נסקור את ההשפעות הכלכליות הצפויות בטווח הקצר והבינוני ואת ההשלכות על שוק ההון בעזרת שמעון אוליאל, סמנכ”ל מחקר ואנליזה, וערן גולדרינג, מנהל השקעות ראשי קופ”ג.

איך תשפיע המלחמה על הכלכלה ועל השווקים?

ההשפעה על הכלכלה ועל השווקים תלויה במידה רבה באופן התפתחות המלחמה. ישנו מגוון רחב של תרחישים, החל מתרחיש מוגבל של מלחמה בחזית הדרום וכניסה קרקעית לעזה, ועד למערכה ארוכה במספר חזיתות, כולל חזית הצפון,יהודה ושומרון וחזיתות נוספות. לכל תרחיש השלכות שונות על היקף הפגיעה בכלכלה, שיעור הגרעון, שיעור הריבית, שערי החליפין ושוק ההון. נכון ל- 24.10 טרם החל מהלך קרקעי ברצועה והחיכוך בגבול הצפון הוא בעצימות נמוכה יחסית.

“להערכתנו, תגובת שוק ההון המקומי עד כה מתמחרת את התרחיש המוגבל של מלחמה בדרום וכניסה קרקעית לעזה: מדד תל-אביב 125 ירד בכ-% 13 ושער הדולר התחזק ב-5.4% ועומד על 4.05 שקלים לדולר (נכון ל- 24.10). התגובה של שוק האג”ח מתונה יחסית: מדדי האג”ח הממשלתיות והקונצרניות ירדו ב- 6%-2% והמרווח בין האג”ח הממשלתיות לקונצרניות מעט גדל. בנק ישראל הותיר השבוע את הריבית על כנה כשמטרתו המיידית היא לייצב את השווקים הפיננסיים".

“ניתן להצביע על מספר גורמים שממתנים את תגובת השוק המקומי עד כה, ובהם: הגב המשמעותי שנותנת ארה”ב לישראל, הקמת ממשלת החירום, שמחזקת את תחושת הביטחון ועושה רושם כי מרחיקה את האירוע המשפטי שהעסיק אותנו מתחילת השנה, הארכת כהונת נגיד בנק ישראל עד לסיום המלחמה ופעילות בנק ישראל לתמיכה בשקל (תוכנית למכירת דולרים).
גם הודעת חברת מודי’ס על דחיית החלטת הדירוג בחצי שנה היא התפתחות חיובית, ומאידך, הודעות פיץ’ ומודי’ס על הצבת אג”ח ישראל תחת “מעקב שלילי” לא השפיעה מאוד על השוק".

“עם זאת, פרמיית הסיכון של ישראל זינקה, כפי שמשתקף במחירי ה CDS-ל- 5 שנים (חוזה החלף המשקף את הערכות השוק לאירוע כשל באג”ח של מדינת ישראל) – מכ-55 נקודות בסיס לכ-137 נקודות בסיס. “בעולם, ניכרת על רקע המלחמה עלייה מסוימת בפרמיית הסיכון, הבולטת בעיקר במחיר הנפט, שעלה בכ-6%, ובהתחזקות הדולר לעומת מטבעות מובילים”.

גולדרינג: “הירידות בשוק ההון המקומי משפיעות בצורה מוגבלת בלבד על קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שכן רוב החשיפה שלהן באפיק המנייתי היא לשוקי המניות בחו”ל, שמאופיינים במגמה שלילית מתונה מתחילת המלחמה, ולא לשוק המקומי. התחזקות הדולר תומכת גם היא בתיקי הגמל, שחשופים למט”ח. בשוק המניות המקומי, חלק ניכר מהאחזקה שלנו הוא בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בחו”ל ולא בישראל ולכן מושפעות פחות מהלחימה, כגון חברות אנרגיה מתחדשת, תרופות וכימיקלים. היציבות בשוק האג”ח המקומי עד כה מסייעת לייצב את תיקי הגמל וההשתלמות".

מה יהיו ההשפעות על הכלכלה בטווח הקצר והבינוני?

אוליאל: “ערב המלחמה, המשק היה שרוי בהאטה אך לא במיתון, בעיקר עקב הריבית הגבוהה. שוק המניות המקומי הפגין ביצועי חסר מתחילת השנה ביחס לבורסות בעולם והשקל נחלש משמעותית מתחילת השנה, בעיקר על רקע אי- הוודאות הקשורה לאירוע המשפטי".

"בטווח הקצר צפויה ירידה חדה בפעילות הכלכלית, בדגש על מגזרי השירותים, הבנייה והחקלאות, בגלל גיוס עובדים למילואים, אי-הגעת עובדים פלשתינים ועוד. ניתן לצפות להרחבה פיסקאלית, שתגרור גידול משמעותי בגרעון ותיתכן אינפלציה מסוימת, סבירה, עקב פגיעה בענפים שונים (למשל, מחסור בירקות שיעלה את מחיריהם) והפיחות.
בטווח הבינוני, ההערכה היא שהמלחמה תביא להתמתנות של האינפלציה לקצב של 2.5%-2% דבר שיתמוך בהורדת ריבית. הניסיון ההיסטורי מלמד שאחרי אירועים בסדר גודל כזה מגיע בדרך כלל שלב של התאוששות וצמיחה, שמפצה על הפגיעה במשק בטווח הקצר. ראינו זאת אחרי האינתיפאדה השנייה, אחרי מלחמת לבנון השנייה ואחרי משבר הקורונה. לרוב, התאוששות המשק לאחר מלחמה נתמכת בהקלות ופיצויים שמעניקה המדינה, לצד האפשרות לסיוע אמריקאי".

איך כל זה ישפיע על שוק המניות?

אוליאל: “בטווח הקצר, חברות שחשופות לשוק המקומי עשויות להיפגע מהירידה בפעילות במשק ובצריכה. הכוונה לחברות נדל”ן, בנקים, ביטוח, תקשורת, גז, תיירות, ייבוא רכב ועוד. בתחום הנדל”ן למגורים, המכירות והבנייה כמעט נעצרו. הבנקים עשויים להיפגע גם מהאטה בפעילות במשק, גם מהצורך להעניק הקלות ללקוחות וגם מירידה אפשרית בריבית, שהיא מקור הכנסה משמעותי עבורם".

“בטווח הבינוני, אם המלחמה תוגבל לגזרה הדרומית – יש אפשרות לתיקון משמעותי בשוקי המניות והאג”ח המקומיים, במיוחד אם אי-הוודאות סביב האירוע המשפטי תקטן ואם יחול שינוי בסדר העדיפויות התקציבי. בתרחיש זה, הגיבוי של ארה”ב, יחד עם אפשרות להסרת האיום מדרום ולהגברת ההרתעה בצפון – עשויים להשפיע לחיוב על הסיכון הגיאו-פוליטי של ישראל, יתמכו בהתחזקות השקל ובחזרה של משקיעים".

“בתרחיש של לחימה שמוגבלת לחזית הדרומית, יש מגזרים שהתמחור שלהם נראה מעניין בהסתכלות לטווח בינוני וארוך.
הבנקים, למשל, צפויים אמנם להיפגע בטווח הקצר, אך הם נסחרים בשווי של 75% בלבד מההון העצמי שלהם. גם מגזר האנרגיה המתחדשת, שרוב הפעילות שלו היא בחו”ל, נסחר בתמחורים סבירים עוד לפני המלחמה, וביתר שאת מתחילת המלחמה".

“מגזר הנדל”ן צפוי להיפגע בטווח הקצר, אך עשוי לצאת נשכר בטווח הבינוני מהגדלת הסיכוי להורדות ריבית. סקטור הגז נהנה לפני המלחמה מהערכות כי ייצא נשכר מהסכם אפשרי עם ערב הסעודית, שנראה שסיכוייו פחתו כעת. עם זאת, בהסתכלות לטווח ארוך תמחור הסקטור מעניין.
גם בשוק האג”ח אנחנו רואים תמחורים מעניינים לטווח ארוך, בעיקר של אג”חים בדירוגים גבוהים עם סחירות טובה, ועיבינו את הרכיב הזה".

איזה פעולות אתם עושים בתקופה הנוכחית, על רקע אי הוודאות שאנו חווים?

גולדרינג: "אנחנו לא מבצעים שינויים משמעותיים בתיקים כרגע. אנחנו מבצעים התאמות בדגש על הגדלה מסוימת של האחזקה במניות בשוק הישראלי, וניהול קפדני של מח”מ (משך החיים הממוצע) אגרות החוב והחשיפה למט”ח, ומעקב אחר מגזרים בשוק המניות שאולי ירדו באופן מוגזם וכדומה".

"נדגיש שוב, כי הביצועים של תיקי ההשקעות מושפעים מהמתרחש בחו"ל לא פחות מאשר מההתפתחויות בישראל. הכלכלה הגלובלית צפויה לצמוח ב- 2024 בשיעור נמוך (צמיחה מוערכת של 1.5% בלבד בארה”ב), שמשקף האטה אך לא מיתון (תחזית קרן המטבע הבינלאומית). האינפלציה העולמית ממשיכה להיות גבוהה יחסית וההערכות הן שתרד במתינות, ולכן הפחתות הריבית יהיו מאוחרות יותר ומתונות יותר מכפי שהעריכו עד לאחרונה. הצפי הוא שהריבית בארה”ב תתחיל לרדת רק מאמצע ,2024 באופן מתון, לרמה של כ-4.5% לקראת סוף השנה הבאה".